נד
אמנם באמת כן הוא אלא שהתהוות הגשמיות הוא מא"ס ב"ה עצמו שהוא הכל יכול, ונק' למעלה מהשתלשלות, פי' שאין ההתהוות ע"י המשכות והתלבשות הארה בו כנ"ל בענין עו"ע, שכל התלבשות הארה א"א להיות כ"א מבחי' ממכ"ע שהוא בחי' החיות המוגבל בכלים מכלים שונים שיכול להיות נתפס ומתלבש בתוכיות איזה דבר מה המגבילו ומכילו, ומזה א"א להיות התהוות הגשמיות מאחר שאינו מסוג זה כלל, אבל א"ס ב"ה שכשמו כן הוא ואין לו תחלה כו', ואינו מתלבש אפי' בעליונים הרוחניי' כלל כי כולם מוגבלים ואין ערוך אליו ית', והוא ית' הוא הכל יכול, גם להיות ממנו התהוות הגשמיות והיינו רק ע"י רצונו ית' שרוצה להיות התהוות הגשמיות ומיד כן הי', כי13 הוא צוה ונבראו כו', והיינו לפי שבחי' רצון עליון זהו המשכת והטיית עצמותו ית' הבלתי מוגבל ונק' לכך סוכ"ע שאינו מתלבש בעולמות כלל, משא"כ מבחי' חכמה ואילך הוא בחי' התלבשות שהעליון מתלבש ונתפס ממש בתחתון ונק' לכך בשם ממכ"ע והיינו לפי שמחכמה ואילך הוא בבחי' גבול כי גם החכמה שהיא ראשית ההשתלשלות הוא מציאות ומהות נבדל ממהות עצמותו ית' הבלתי מוגבל שאינו בערך חכ' כלל כידוע ומכ"ש שאינו בערך חסד כו' כמ"ש בת"ז14 ולאו מכל אינון מדות איהו כלל, ולהיותה בבחי' גבול יכולה היא שתתלבש ותהי' נתפסת בשלמטה הימנה והשפעה כזו נק' עילה ועלול שחלק15 מהעצם העילה מתלבש בהעלול כו', אמנם מזה א"א להיות כ"א התהוות דבר שבערך ומהות א' עם מקורו, והיינו רוחניות מרוחניות ונק' השתלשלות יש מיש אבל לא התהוות הגשמיות שאינו מערך א' וכחו מוגבל ואינו יכול להוות כ"א דבר שבערכו ע"י התלבשות כו', משא"כ ע"י הרצון העליון שהרצון הוא ענין הטיית והמשכת עצמותו ית' הבלתי מוגבל ומיד שהוא רוצה בהתהוות הגשמיות אזי מיד יתהווה הגשמיות מאחר שהוא ית' אין סוף וא"כ הוא כל יכול כו', ולא ע"י שהרצון מתלבש ממש בהגשמיות, מאחר שהוא בבחי' א"ס, ואפי' בעליונים אינו מתלבש, רק ע"ד מ"ש כי הוא צוה ונבראו, פי' ונבראו ממילא משמע, ולא ענין כח הפועל בנפעל, אלא שהרצון שיש בעצמותו בהתהוות הגשמיות הוא המקיים התהוות הגשמיות כי כל יכול הוא ואשר חפץ כן נעשה וד"ל.
וז"ש אני16 ראשון ואני אחרון, פי' אנ"י אותיות אי"ן16 הוא בחי' כתר וכשם שאני ראשון בחי' הכתר שמהווה את החכמה ראשית ההשתלשלות בדרך יש מאין ולא בבחי' השתלשלות עו"ע כידוע, כך אני אחרון שמתלבש בבחי' מל' כדי להוות מציאות הגשמיות שהוא סוף כל דרגין שבהשתלשלות ונק' כתר מל', כי התהוות הגשמיות א"א להיות כ"א מבחי' כתר שהוא רצונו ית' הבלתי מוגבל והוא הכל יכול כנ"ל משא"כ כל המדריגות שבנתיים מחכמה ואילך עד העשי' גשמיות כולם
הערות
- 13. כי הוא צוה ונבראו : תהלים קמח, ה.
- 14. בת"ז ולא מכל : בהקדמה ד"ה פתח אליהו.
- 15. שחלק מהעצם : בכת"י ב: שחלק מה מעצם.
- 16. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.
- 16. אנ"י אותיות אי"ן : ראה פרדס ש"ג פ"א. תו"ח שמות (הוצאת תשס"ג) ח"א נ, ד. וש"'נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.