נג

ולכן בהם ועל ידם דוקא הוא המשכת הדעת שהוא ענין המשכת הביטול בכללות נש"י והמשכת החכמה כו', והיינו ההמשכה מכל ד' אותיות הוי' שד' מיני' אלו מכוונים בפרטיות לנגד ד' אותיות משם הוי' כמו האתרוג¹⁰ יש בו טעם וריח, וההדס יש בו ריח בלא טעם, והלולב והערבה אין בהם לא טעם ולא ריח, ובכלל כולם יש בהם בחי' האין כנ"ל ועי"ז נמשכת ההארה מד' אותיות הוי' שהם בדרך פרט ג"כ כדוגמת ד' מינים הנ"ל, ובכללות הם מבחי' אין מעולם האחדות כידוע וד"ל.

ב) אלא שעדיין צריכים אנו להבין למה ההמשכה דוקא ע"י ד' מינים גשמיי' שהארת האין שבהם היינו שנתלבש בגשמיות להיות מזה התחברות ואחדות גשמיות שעי"ז מעוררים בחי' אין שלמעלה כנ"ל ולמה לא יהי' ההמשכה ע"י ביטול רוחני שיכוון בכוונה עצומה עד שיבא לבחי' אין וביטול במציאות שאעפ"כ לא יצא י"ח המצוה אא"כ קיים במעשה דוקא לנענע בד' מינים גשמיים שיש בהם בחי' הביטול כו'.

והנה תוכן הדבר כבר נא' למעלה בפנים שהוא מפני כי התהוות הגשמיות הוא ממקום עליון יותר ממקור התהוות הרוחניות כי הרוחניות נמשך בדרך השתלשלות עו"ע והיינו מבחי' ממכ"ע כמו נה"ב¹¹ שבאדם ונפשות הבהמות שהם רוחניי' נמשכים מפני שור הרוחני שבמרכבה ונפש האלקי' מפני אדם כו', והיינו מפני שהוא בערך אחד עם עילתו שהוא רוחני כמוהו ונמשך מעצמותו ומהותו של עילתו, כמו עד"מ חיות רוחני הנק' נפש הבהמי' נלקחת מעצמות מהות חיות רוחני של פני שור הנ"ל, לכן יוכל העילה להוות העלול ולהפריש חלק מה ממנו כניצוץ מן הנר כו', אבל להיות ממנו התהוות הגשמיות כמו שיהווה אותו בחי' פני שור שבמרכבה את גוף הבהמה גשמיות עד"מ זהו דבר שא"א כלל, שהרי מהות הגשם אינו מסוג ומערך מהות הרוחני' כלל לא מיני' ולא מקצתי', ולא שייך לומר כלל שיתהווה הגשמיות מהרוחניות בבחי' עילה ועלול שהוא ענין הפרשת חלק מה מעצם רוחני שיתהווה ממנו העשי' גשמיי' מאחר שמהות הרוחני מובדל בערך לגמרי ואינו מסוג הגשמיות כלל, ולא שייך לומר עילה ועלול כ"א בדבר שהוא בערך שאזי העילה מהווה את העלול ממנו, פי' שמפריש הארה מעצמותו להיות ממנה התהוות העלול שהוא ממהות א' עמו כנ"ל בענין התהוות חיות שבבהמות שמפני שור כו' ששניהם רוחניים משא"כ להיות התהוות הגשמיות זהו דבר שא"א כלל בשום פנים, וכמבואר¹² כ"ז גם בספר מורה נבוכים להרמב"ם שלא ידעו ולא הבינו שום אופן כלל להתהוות הגשמיות, כי אפי' יהי' אלף ירידות והשפעות עילה ועלול, ומעלול לעלול ממנו, כי מרוחניות לא יתהווה מזה הגשמיות מאחר שאין הרוחניות בסוג הגשמיות כלל ולא שייך ע"ז ענין עו"ע כנ"ל.