נב

שמחבר ב' אוהלים שהן חו"ג המחולקים מצד עצמם זמ"ז והיינו ג"כ למטה בחי' אברהם ויצחק ויעקב⁵ שלימו דאבהן הוא המחברם, וזהו ליעקב⁶ אשר פדה את אברהם כו' וכמ"ש במ"א. לכן ביוצאי יריכו הוא שנאמר לשון ע' נפש ל' יחיד כי הוא המחברם כו' וד"ל.

ועפי"ז יובן ג"כ ענין הלולב ומיניו שבהן ועל ידן דוקא ממשיכים בחי' הדעת לנוק' שהוא המשכת בחי' אין וביטול המחבר כו', מפני שהם הם ג"כ מבחי' זו דאין וביטול, כי הלא ידוע דכל הדברים הגשמיים יש להן שרש למעלה ברוחניות וכפי מציאות אותו השרש ברוחניות כך בדוגמתו הוא מציאות אותו הדבר בגשמיות, וכמו ענין עה"ח ועה"ד שהיו עצים גשמיים, ואעפי"כ אם אכל מעה"ח וחי⁷ לעולם וכשאכלו מעה"ד נפקחו עיניהם כו' לפי שנשתלשלו ממש משרש עה"ח ועה"ד שלמעלה וכמ"ש במ"א, וגם כאן הנה ד' מינים הנ"ל נמשכים מבחי' אין המחבר ב' הפכים שהוא הגורם בחי' ההתאחדות ברוחניות וממנו נשתלשל בחי' זו בגשמיות עד שגם בגשמיות ימצא בהם טבע ההתאחדות וההתחברות ולכן הם דוקא המסוגלים להמשכה זו דוקא כו'. והענין כי הנה באתרוג ארז"ל שנק' פרי עץ הדר⁸ ע"ש שדר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכים קיץ וחורף קור וחום, ואף גם בא"י שאין שם קור כ"כ מ"מ יש שינוי גדול בין עת הקיץ לעת החורף וימות החמה לימות הגשמים, וכן גם עפ"י אמת מצד שרשן למעלה הם ב' מדריגות חלוקות שונות זמ"ז ניסן הוא בחי' א' המתחלת להאיר בו עד אחר אלול, ותשרי הוא בחי' אחרת שכנגדו כו', ולכן כל הפירות שגדלים בקיץ ומקבלים מאותה בחי' ומדריגה אינם יכולין לגדל בחורף כי אינן יכולים לסבול בחי' החורף שהוא כנגדם, וכן גם בגשמיות אינן יכולים לסבול הקור כו' מלבד האתרוג שדר באילנו משנה לשנה, והיינו מצד בחי' אין שבו שלכך הוא סובל ב' הפכים כי מצד בחי' אין וביטול יכולים להתחבר גם ב' הפכים כנ"ל באריכות. וכן הלולב הוא משונה באופן גידולו מכל מיני צמיחה שבעולם שעליו הם שוכבים ביושר ומדובקים להתיומת, שהוא החוט האמצעי אלו לאלו עד שעולים בקנה א' ממש, ולא ככל האילנות שענפיה מתפרדות זה פונה לכאן וזה לכאן, ואף גם אם אינן בקצוות רחוקים, אלא לא ימצא שיהיו קרובים אלו לאלו כמו בלולב שעליו מדובקים ממש עם היותן רבים הם כולם כאחד ונק' לכך כפות תמרים מלשון כָפות כלומר שהוא כפות ועומד ומקושר ומדובק יחד והיינו מחמת בחי' האין שבו המחבר כנ"ל, וכן ההדס גדל בדיבוק מאד עד שעליו חופים את עצו, והערבה ארז"ל שנק'⁹ אחוונא ע"ש שגדלים באחוה, והיינו מפני בחי' אין שבהם המחברם,