מב

דומם וצומח, זה דבר שא"א להיות כלל מבחי' השתלשלות, פי' שא"א לבחי' פני שור הרוחני שהוא בחי' החיות הרוחני שנתצמצם להיות ממנו השפעות והתחלקות הנפשות לבהמות גשמיים עד"מ שיהוה וישפיע גוף בהמה גשמי' עד"מ, וכן אפי' בחי' פני אדם שעל הכסא הנותן נשמה לישראל א"א שיתהווה ממנו הגוף כו', כי א"א להיות כלל שיתהווה הגשמיות מן הרוחניות ואפי' אחר כמה ירידות לאין קץ ותכלית יהי' הכל בחי' רוחניות ולא יתהווה ממנו מציאות גשמי כו', וא"א להיות התהוות הגופות הגשמיים דדצח"ם שבעולם וכל אשר בו, כ"א מלמעלה מהשתלשלות דהיינו מעצמותו ומהותו ית' ממש שהוא בלתי בעל גבול ותכלית ואין כחו מוגבל ומשם דוקא הוא שנמשך להיות התהוות הגשמי' כי הוא צוה ונבראו לפי שהוא כל יכול וכמ"ש כל¹⁹ אשר חפץ הוי' עשה, חפץ דוקא שהוא בחי' רצון העליון שלמעלה מהחכ' משם נמשך להיות בחי' עשי' גשמיות, משא"כ מבחי' חכ' לא הי' באפשרי שיתהווה ממנה התהוות גשמיי' כלל, לפי שחכמה הוא בחי' ראשית ההשתלשלות כמ"ש ראשית²⁰ חכמה דהיינו שכבר נתצמצם האור מבחי' א"ס שלמעלה מהחכמה להיות בחי' חכמה בגבול ולכן משם ואילך הוא רק בחי' השתלשלות עילה ועלול, והכל מרוחני לרוחני אבל א"א לה²¹ להוות מציאות גשמי כלל לפי שאינו מערכו וממהותו וכחה²² מוגבל כנ"ל, אלא מבחי' רצה"ע שלמעלה מהחכמה שהוא בחי' א"ס ממש ונק' סוכ"ע ומשם נמשך להיות עשי' גשמיות כי כל יכול הוא וז"ש נעוץ תחב"ס, כי בסופן דוקא כשצ"ל התהוות הגשמי' שהוא למטה הרבה מן הרוחני' שם דוקא צ"ל נעוץ תחלתן מבחי' רצה"ע שלמעלה מהחכ' הנק' ראשית וכמאמר סוף מעשה עבמ"ח תחלה.

ומה ²³ שארז"ל אין²⁴ לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שמכה בו ואומר לו גדל, הרי שגם גידול עשב גשמי הוא ממזל שלמעלה שהוא רק מבחי' ממכ"ע, היינו שמגדלו בלבד ונותן בו טעם שהוא בחי' הרוחני' שמתלבש שזה נמשך מן המזל שמלמעלה, וכך הוא עד"מ בפירות כמו מתיקות התפוח שהוא בחי' הטעם הרוחני שנתלבש בגשם חומר התפוח זהו שנמשך ונולד מן המזל שמלמעלה אבל גופו וממשו דהיינו בחי' חומר עצם העשב או עצם התפוח שבו מתלבש הטעם הוא מתהווה באמת מא"ס ב"ה הסוכ"ע הכל יכול כנ"ל, ולא מבחי' ממלא.

ואל יפלא מאשר אנו רואים שיש ברואים הרבה בדצח"מ וכאו"א משונה ואינו שוה לזולתו, עם היות שכולם גשמיים, ואם הגשמיות נמשך דוקא מא"ס ב"ה מאין