לט

נוסח אחר: ביום השמיני עצרת

ביום ¹ השמיני² עצרת תהי' לכם כו'. להבין ענין שמחת תורה מהו שייכות לשמוח שמחת התורה ביום השמיני עצרת, והלא בשבועות הוא זמן מתן תורתינו וא"כ אז הי' צריך להיות קביעות שמחה זו, דהאי יומא דקא גרים. אך הענין כי בשבועות ניתנו לוחות ראשונות אבל לוחות האחרונות ניתנו ביוהכ"פ כידוע, ועל לוחות האחרונות דוקא הוא שנוהגים לעשות חדוה ושמחה, ולכן הוא בשמ"ע שהוא יום האחרון של חג שאחר יוכ"פ וכמשי"ת.

והענין כי ב' מיני לוחות אלו הם כנגד ב' בחי' שבישראל, לוחות ראשונות שבשבועות הם כנגד בחי' צדיקים, ולכן ניתנו בקולי קולות, כי הצדיקים עובדיהן באתגלייא, ולוחות אחרונות שביוכ"פ הם כנגד בחי' בע"ת שבישראל, ולכן ניתנו בצנעא כענין הבע"ת שדרכם והילוכם בקודש הוא בבחי' הצנע לכת, וכמ"ש אשרי³ נשוי פשע כסוי חטאה וכו'. ולכך ג"כ ניתנו לוחות האחרונות ביוכ"פ מפני שאז הוא יום מחילה וסליחה כו'. והיינו ע"י בחי' תשובה בכל עשרה ימים שלפני יוהכ"פ בחילא יתיר⁴, וזהו שאומרים בכל עשרה ימים שמר"ה עד יוהכ"פ מזמור ממעמקים⁵ קראתיך הוי', פי' מעומקא דליבא קראתיך והמשכתיך להיות שמעה בקולי, והיינו מ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו, שבו ביום נמשך ממדריגה שלפני ולמעלה מבחי' הוי' שמשם נמשך לכפר עליכם ולהיות תטהרו כו', ואז זדונות⁶ נעשו לו כזכיות⁷ ונעשה מלא מצות (פי' אור המצוה) ממה שהי' מלא עון. והנה בחי' זכיות אלו הם זכיות אחרים שלא מענין זכיות הצדיקים כלל, וזהו ענין מתן תורה שניתנה אז ביוכ"פ לבחי' בע"ת שגם הם נעשו כמלא זכיות ומצות ע"י התשובה, שביוהכ"פ