לח

בנעילה³¹ עליי' המל' עד דיקנא ואז מתמלאי' כל הפגמי' והחסרונו' שנפגמו בשם הוי' ע"י התורה³² וא"כ הוא למעלה מבחי' מ"ת דשבועות כנ"ל, ואח"כ בסוכות באה הארה זו ומתגלי' מלמעלה למטה בבחי' מקיף עד שאח"כ ע"י שבעת ימים אלו וע"י הלולב ומיניו נמשכ' ההארה זו בבחי' פנימי' בשמ"ע, ואז מקיפי' עם התורה הגשמיות שכל הדקדוק באותיותיה ונגיעה³³ פסולה שאין זה בשביל הקריא' בדיבור שהרי יוכל לקרות האלף אף שיהי' בו נגיעה כו', אלא משום שצ"ל שלימה באותיותיה הגשמיי' דוקא כי מקרא³⁴ בעשי' שנשפל בבחי' עשי' וארץ קדמה שהתהוות הגשמיו' הוא ממקום יותר עליון כנ"ל ולכן מקיפי' בה על מקום שקוראי' בו כל השנה באותיו' הדיבור הרוחניי' כו', ואז עצרת תהי' לכם פי' עצרת מלשון עוצר, שההמשכה מתעכבת ונקלטת שלא תהא פולטת ח"ו, וכך ממש הוא למעלה בנשמו' ישראל דפעמים נק' אחיי³⁵ וריעיי ופעמי' אם³⁶ כבנים ואם כעבדים, כי העבד היינו כשהוא בחי' נפרד לגמרי ובן אף שהוא חלק מהאב מ"מ הוא בחי' שחוץ ממנו שהרי נאמ' בן³⁷ יכבד אב א"כ שייך הכיבוד מן הבן לאב להיותו דבר נמוך ממנו, משא"כ אחיי וריעיי היינו שהם בערך והשואה א', כמ"כ יובן למעלה שהנשמו' מתחלה בבחי' אצי' הם אחי' וריעים להקדב"ה ואח"כ נמשכת הטפה בבטן הנוק' ונק' בנים וכשיורדי' בבי"ע אז אם כבנים אם כעבדים שאפשר שמתגשמי' ביותר עד שנעשי' בבחי' פירוד לגמרי להיות כיש ונפרד ממש.

והנה ³⁸ בז' של פסח היא הלידה אבל הקליט' הטפה הוא בשמ"ע שמתעכבת ברחם הנוק'³⁹.

בענין ⁴⁰ המשכת טפה דתורה שהיא ממו"ס שלו' המחבר ע"י הדע' היינו תפלה חוה"ש בד"ה⁴¹ לא הביט און כו' משא"כ בלא תפלה דעת אפילו תורה אין לו, וע' מענין יעשה שלו' בד"ה⁴² החלצו ובד"ה כה תברכו כו', ועד"ז י"ל צאינה⁴³ כו'