לו

אתרוג¹⁰ הדר באילנו משנה לשנה קיץ וחורף קור וחום, ואף גם בא"י יש שינוי מימות החמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשרי, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכי' מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי' אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדי' זה פונה לכאן וזה לכאן, ואף אם אינן בקצוות רחוקי' מ"מ אינן קרובי' אלו לאלו כבלולב שמדובקים ממש ונק'¹¹ כפות תמרים ל' כ‘פות, וכן ההדס עליו חופים את עצו, והערבה¹² ארז"ל שנק' אחוינא ע"ש שגדילי' באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכי' מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.

ג) אך מה שהצורך דוקא במיני' גשמיים ולא בבחי' דעת רוחני, הוא כי הגשמיו' הוא בשרשו נעלה יותר שנמשך מבחי' סוכ"ע, כי מבחי' ממכ"ע א"א להיות אלא ההמשכה ברוחני' כמו נפשו' הבהמות ונפש הבהמי' שבאדם מפני שור ונפש האלקי' מפני אדם כו' הכל ברוחני', אבל להיות התהוות מציאת גשמי זה א"א בשום פנים כלל להתהוות מן הרוחני' כמ"ש¹³ הרמב"ם שעילה ועלול הכל בערך א' מרוחני' לרוחני' אבל איך יתהוה מזה מציאת גשם זהו דבר שא"א כלל. כ"א מבחי' רצון עליון הכל יכול והוא למעלה מן החכמה שהיא בחי' ממכ"ע שמשם ואילך הוא בחי' השתלשלו' יש מיש אבי"ע אבל כשצ"ל התהוו' גשמיו' א"א להיו' ממנה כנ"ל אלא מבחי' כתר רצון עליון אני¹⁴ ראשון ואני אחרון כו', וז"ש כולם¹⁵ בחכמ' עשית ולא נאמ' חכמה עשה רק שעם החכמ' עשה הרצון כי מ"מ ריבוי ההתחלקו' הוא מחמת החכמ' אבל גוף המעשה הוא ע"י הרצון רק שהחכמ' מתלבשת ברצון ואז עשי"ת¹⁶ הוא הרצון כו'. ולכן ארץ¹⁷ קדמה ששרש הגשמיו' נעלה יותר כי הוא בחי' החיצוני' דכתר משא"כ בחי' שמי' רוחני' שנמשך מחכמ' ממכ"ע בחי' פנימי' שלמטה במדרגה, כידוע¹⁸ בענין הע"ס דפעמי' הכתר נמנה כשמוני' י"ס מבחי' חיצוני' ואז חיצוני' הכתר ראשון ואח"כ חכמ' ואז אין הדעת נמנה ופעמי' אינו נמנה כשמוני' בחי' פנימי' כי פנימי' הכתר אינו בערך הספי' כלל ואז ראשית היא חכמ' דאצי' כו'.

והנה להיות כי בשבעת ימי הסוכות צריך להמשיך דעת מחדש כנ"ל וכל המשכת אור חדש הוא ע"י הכתר דוקא כי אף שההמשכה היא מחכמ' אבל א"א להיו'