לג

ד) והנה ביום²⁹ חתונתו זה מ"ת הגם שהוא משל גשמי אבל כן הוא באמת שכנ"י נק' בשם כלה ואורייתא מחכמ' נפקת הוא כמשל הטפה שנמשכת מהמוח וכמו שבגשמיו' א"א להיו' הטפה נמשכת אלא ע"י הכלי והאדם ידע כו' והוא בחי' דעת התקשרו' שעי"ז נמשך בחי' התורה דמחכמ' נפקת, דהיינו שלא יהי' ההתבוננו' בבחי' מחשבה בלבד אלא בתקיעת הדעת והתקשרו' ממש בחי' ביטול ואז אח"כ כשעוסק בתורה ממשיך בחי' הטפה ומשים שלום כו'. והמשכת בחי' דעת זה לכל השנה שבכל יום ויום צ"ל כן דע³⁰ את אלקי אביך ועי"ז ועבדהו בלב מבחי' אחד יחו"ע ויחו"ת להיו' עי"ז ואהבת³¹ כו', ואח"כ והיו הדברים כו' בחי' הטפה שמחכמה, הוא ע"י הלולב ומיניו שבסוכו' שאז נמשך בחי' דעת זה בלב כללו' נשמו' ישראל, כי ד' מינים הם מבחי' ד' אותיות הוי"ה שהוא מבחי' חכמ' ביטול שעי"ז ממשיכי' בחי' הדעת. וגם לפי שהם בחי' גשמיו' דהיינו שנשפלה ההארה בבחי' צומח גשמי וארץ קדמה ששרש הגשמיו' מאד נעלה לכן עי"ז דוקא ממשיכי' האור כנ"ל בשבעת ימים שלפני שמ"ע שהם שבעת ימי המשתה שלפני היחוד שבהם ממשיכי' בחי' הדעת שהוא הכלי להמשכת הטפה כו', וגם מצות סוכה והיא נעלי' בערך גם מבחי' הלולב ומיניו כי היא בחי' מקיף שאינה יוכל להתגלות בבחי' פנימי', בחי' פנימי' בינה והיינו מבחי' תעלומות לב שלמעלה מבחי' גלוי, והוא ענין א' עם יוכ"פ בחי' תשוב' עילא' בינה ועיקר תשובה בלב כי בינה³² ליבא פי' פנימי' הלב ועי"ז לפני³³ הוי' תטהרו למלאו' כל הפגמי' והחסרונו' שנעשו בתורה כי זוהי למעלה מבחי' התורה כו', ומזה נעשה אח"כ סוכות בסכך שמקיף מלמעלה אם הבנים שמחה כי בפנימי' א"א להתגלות, וז"ש לשמש³⁴ שם אהל בהם כחתן יוצא מחופתו שכן גם בחתן וכלה מתחלה מכניסי' אותם תחת חופה שהיא בחי' מקיף מלמעלה ואח"כ ישיש כגבור לרוץ אורח כו', והוא למעלה מבחי' מ"ת שבשבועות כנ"ל. ואח"כ הוא בחי' שמ"ע היינו שבחי' מקיף זה נכנס אז בבחי' גילוי בפנימית.

והנה בשמ"ע עושי' הקפות שמקיפי' עם הס"ת את המקום שקוראי' עליו בספר. והוא לרמוז בזה על ענין הכונה הנ"ל דארץ קדמה כו' כי הנה הס"ת עצמה הנכתב' בדיו ע"ג קלף הוא בחי' עשי' גשמיו' אבל הקריאה בפה שע"י האותיות הדבור אף כי אחה"ע³⁵ מהגרון ובומ"ף מהשפתים שהם גשמיי' היינו שהפה הוא בחי' כלי להאותיו', קבען³⁶ בפה בבחי' קביעות ממש, אבל מקורן בנפש הרוחני' ונמשכי' מן השכל כמ"ש בחכמ'³⁷ יסד ארץ, אבא³⁸ יסד ברתא,