כד

חכ' רק שהי' נותן בה הכח לבירורי' ע"י הכאה מבחי' מקור החכמה, שהוא דוקא ע"י משה שהוא מפנימי' החכ' שמשם נמשך כח הבירור כנ"ל.

והנה הגם שנמשך מבחי' ח"ע לח"ת שהוא בחי' בירורי' מ"מ הוצרך להיות ע"י לבוש שיתלבש לפי ערך התחתון כו'. והנה לפי"ז נראה שהיחוד והחיבור של הב' חכמות שהי' קודם הבדלה הוא במדריגה יותר נעלה מהיחוד והחיבור שבשעת מ"ת, שהיחוד שקודם הבדלה הוא התחברות ועליות תחתון בעליון שהוא נעשה במדריגת עליון אבל היחוד שבשעת מ"ת הוא התחברות וירידות עליון בתחתון שהוא ע"י לבוש שמתלבש לפי ערך התחתון. אבל יש סתירה לזה ממ"ש בשעת בריאת העולם התנה²⁹ הקב"ה במעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה מוטב וא"ל אחזיר אתכם לתוהו ובוהו כו' דנראה שנתינת התורה הוא העיקר והוא במדריגה יותר נעלה מכמו קודם הבדלה כמ"ש בראשי' בשביל התורה שנק' ראשית כו'.

והענין יובן בהקדים תחלה מ"ש נובלות חכמה של מעלה תורה, דנראה שהוא לגריעותא אבל האמת שהוא לטיבותא ולשבח. כי הנה בחי' חכמה שהוא לברר בירורי' הוא מבחי' חיצוני' החכ' אבל הוא נוגע לבחי' עצמיות שהוא למעלה ממקור החכ', כי הנה כתי' החכ'³⁰ תחי' בעליה, בעליה דחכמה, כי יש בחי' אבנים³¹ שחקו מים. אבל לכאו' אינו מובן שתחי' בעליה, והוא³² עד"מ מבן מלך שאוכל תמיד על שולחן אביו המלך שאינו חשוב בעיני המלך כ"כ מאחר שאוכל לחם שלא יגע בו בעצמו רק מעל שולחן המלך כו' כמו אשר יצא הבן למרחקים ועושה מלאכה להחיות נפשו אף שהוא בלחם צר ומים לחץ כו'. והנה מה שנמשך מכח חכמתו לעשות מלאכה הוא בחי' יציאה מעצמותו לחוץ שהוא בחי' חיצוני' חכ', שהרי חכמתו הוא מלובש בעשי' זאת, וכשעושה מלאכה ומרוויח בזה שיכול להחיות נפשו הוא מחי' כללות נפשו שהוא בחי' עצמותו שהוא למעלה מבחי' חכמתו, ונתוסף דבר חדש בחכמתו העצמי' היינו שנתעלה בחי' חכמתו העצמי' מה שלא הי' בכח חכמתו העצמי' מצד עצמו. וכמו"כ יובן למעלה בבחי' חכ' דבירורי' הגם שהוא בחי' נובלות חכ' בחי' חיצוניו' חכ' מ"מ לאחר תשלום הבירורים הוא נוגע לבחי' עצמותו שלא שייך שם לאמר אפי' בשם מקור לחכ' כמ"ש כשתגיע³³ לאבני שיש טהור אל תאמר מים מים, שהוא בחי' שלא שייך שם לאמר אפי' בשם מקור לחכ', וזהו והחכ' תחי' בעליה שהוא בחי' חכ' דבירורי' שהוא נובלות חכ' שלמעלה בחי' חיצוניו' חכ' שמלובש למטה בבי"ע הוא מחי' בעליה בחי' פנימי' חכ', והיינו לאחר תשלום כל הבירורי' שאז יתעלה בחי' חכמתו לבחי' שהוא למעלה בעילוי אחר עילוי עד אין סוף מבחי' מקור החכ'.