ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקע"בהמצנפת של כה"גיז

יז

הארץ אף שכדור הארץ גדול מן הירח ארבעים פעמים עכ"ז יש כוכבים גדולים מכל כדור הארץ), אך הסיבה מפני שהחמה³⁹ בגלגל הרביעי והכוכבי' בגלגל הח' רחוקי' מאד מן הארץ לכן אין נראי' רק קטנים מאד, והיינו כי החמה לפי שקטנה במדרגה לכן נראית לכל משא"כ הכוכבי' שלהיותם מבחי' עליונה מאד וא"א להתגלות כולה רק מעט מזעיר ככוכבי' ונקודות כמשל שגם בחמה עצמה א"א להסתכל והעין כהה מהביט עלי' ודמעו' נוטפי' אלא ע"י נרתק ואז נראי' גדולה משא"כ בכוכבי' א"א כן רק מעט מזעיר כנ"ל.

והנה כמ"כ כשהיו ישראל במדבר היו במדרגה גבוה יותר למעלה מבחי' חמה לכן הקיפם ענני כבוד שלא תהי' החמ' זורחת עליהם, והענני כבוד היינו מבחי' רקיע השמיני דתמן כוכביא ומזליא קבועי' שהוא בחי' הארה שלמעלה מבחי' חמה רק שא"א להראות רק בבחי' כוכב כו'.

והנה סיבת הענן הוא נעשה ע"י הקטרת שגם במדבר הי' מקטירי' כידוע וכמ"ש מי⁴⁰ זאת עולה מן המדבר כתמרת עשן כו' שבחי' עשן זה היוצא מבחי' יסוד המי' שבקטורת שהוא בחי' החיות מלפני מלוך מלך כנ"ל הוא מבחי' רקיע השמיני וד"ל (בחי' ס"ג בחי' בינה). וכן גם עתה ביוכ"פ ע"י הקטרת בבגדי לבן דוקא נעשה בחי' עשן זה אשר בו נאמ' בענן אראה כו' ומזה נעשה בחי' סוכות ענני כבוד שהם למעלה מבחי' חמה שהחמה היא המאירה בכל השנה משא"כ בסוכו' חמתה מרובה מצילתה פסולה כי הענני' הם מבחי' שלמעלה מהחמ' רק שכוכבי' צ"ל נראי' מתוכה כי תמן כוכבי' ומזלי' קבועי' שהם עליוני' יותר במדרגה ומזה הטעם א"א להתגלות מהן רק בבחי' כוכבים כו'.

להעיר ⁴¹ בענין למעלה מבחי' חמה ממ"ש⁴² ע"פ ואור החמה יהי' כאור זה"י כו'.

במא"א ⁴³ אות אלף סעיף קפ"ד אבנט עם האותיות גימ' אד' עם הכולל ובו ל"ב אמה סוד ל"ב נתיבות הכלולים בה והי"נ⁴⁴ הביא מהת"ז תקון כ' דף ע"ב כד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין⁴⁶.

הערות

39. שהחמה בגלגל הרביעי : רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ג שם.
40. מי זאת עולה : שה"ש ג, ו.
41. להעיר : מכאן ואילך הם הגהות כ"ק אדמו"ר הצ"צ הקשורים להמאמר.
42. ממ"ש ע"פ ואור החמה : לקו"ת צו, ט, ב ואילך.
43. במא"א . . אבנט : ראה עוד בענין אבנט בארוכה באוה"ת אחרי כרך א ע' רצב. כרך ב ע' תקסג ואילך.
44. והי"נ : והיאיר נתיב (בציוניו על המאורי אור). 45)דף ע"ב: צ"ל דמ"ט ע"ב. וזהו ע"פ דפוס אמשטרדם תקכ"ז, ובדפוסים שלפנינו הוא בתכ"א דנ"ז ע"ב.
46. מהת"ז . . בלבושין שפירין : ז"ל בתקו"ז שם: ואיהי יוהכ"פ, וכד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין דאינון לבושי כפרה אתקרי ציץ דיליה, מצנפת דיליה, אבנט דיליה כו'. צדיקים מה הם עושים: מאמר זה נמצא בנוסחאות ובמהדורות שונות: א) נוסח הנדפס כאן, והוא מתוך גוכי"ק הצ"צ בס' הנחות תקע"ב (כת"י מס' 1116 יג, א. והוא מה שרשם כ"ק אדמו"ר הצ"צ בסמוך לאמירתו ע"י כ"ק אדה"ז). ב) באריכות יותר בד"ה להבין מארז"ל בחלק ע"פ וקוי ה' — באוה"ת בראשית כח, ב. [במפתח בתחילת האוה"ת מציין המו"ל שמאמר זה הוא מן ביכל תקע"א גוכי"ק הצ"צ. ביכל זה לא הגיע לידינו. וניכר אשר כמה ממאמרי תקע"א-תקע"ב רשם אדמו"ר הצ"צ ב' פעמים, ובפעם הב' באריכות וביאור יותר]. ג) ד"ה להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה' — נדפס לקמן. וכנראה הוא הנחת כ"ק אדהאמ"צ שרשם בשנת תקע"ב. ד) באריכות ובתוס' ביאור בד"ה להבין מ"ש במדרש כו' — בס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' עז [מאמר זה נמצא ג"כ בכת"י 1880 כז, א ושם הוספה כמה עמודים על הנדפס]. ה) באריכות יותר בד"ה בראשית ברא בתו"ח בראשית ד, ג ואילך. מאמר התו"ח נדפס גם (בשינויים קלים) בס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית שם ע' קל. ו) בשינויים והגהות בד"ה שיר השירים — באוה"ת שה"ש ע' ט, ומקבילו בסה"מ תרכ"ז ע' רסד ע"ש. ז) בתוס' הגהות מהר"ה מפאריטש בד"ה להבין מארז"ל צדיקים שעתיד הקב"ה — בס' פלח הרמון בראשית י, ג. ושם א, א ד"ה בראשית ברא [הגהות על ד"ה בראשית ברא בתו"ח]. ביהל אור להצ"צ ע' תשכא, מביא מארז"ל זה צדיקים מה הם עושים כו', ומציין: ”המאמר הזה ביארו אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מו"ר] נ"ע יום ב' דחוה"מ סוכות תקע"ב" [וקאי על המאמר שלפנינו]. ובאוה"ת יתרו ע' תתא מציין ע"פ ואשא אתכם על כנפי נשרים למאמר ”לע"ל כנפים כנשרים שמע"צ תקע"ב".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.