ט

והענין כי בעסק התורה יש ב' בחי' מטר שממטה למעלה דבאתעדל"ת תליא מילתא ומעיקרא⁷⁴ כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' עביד שעיקר כוונתו בעסק התורה להשיגה בלבד לקשר נפשו ומחשבתו שתהא תפיסא בתורה ומצותיה, ובאתעדל"ת אתעדל"ע הוא המשכת אור התורה ע"י בחי' זו היא בחי' מטר היורד ללחלח הארץ, וכמארז"ל משכהו⁷⁵ לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח כו', כי כמו הארץ אחרי החרישה דמרפי ארעא עוד היא צריכה למטר ללחלחה ולעורר כח הצומח שבה, כך אחרי כל הביטושים והמרירות שיעשה האדם בנפשו להיות לב נשבר ונפשי כעפר לכל תהיה, עוד זאת צריך שיערה עלינו רוח ממרום להתיש כח הגוף ע"י התו' שהיא חכ' אלקית ואינה שכל אנושי, ולכן היא היא שמתשת⁷⁶ כח הגוף ומהפכת את כח נפש התאוה כו'. אך עדיין עסק התורה בבחי' זו נק' שלא לשמה, אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה הוא בחי' טל שהוא המשכת אוא"ס ב"ה ממש בלבד בביטול הנפש אליו, וכמ"ש והיו⁷⁷ הדברים האלה אשר אנכי ממש מצוך היום וכאלו היום נתנה שאף שכבר נתנה בסיני, מ"מ הרי אומרים ודבריו⁷⁸ חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים, וכמ"ש ודברי⁷⁹ אשר אנכי שמתי בפיך, ודברי ממש כו'.

ועל שני בחי' הללו הוא אומר האזינו השמים ותשמע הארץ, שב' בחי' הללו נעשות ונמשכות בין בבחי' שמים הם בעלי התורה שעליהם נאמר ואדברה, כלומר שהוא ית' מדבר בהם לפי שהן בבחי' ביטול כנ"ל, ובין בבחי' ארץ הם בעלי עסקים רק שעוסקי' במצות וגמ"ח הנה גם בצדקה נא' אני⁸⁰ מדבר בצדקה, כלומר שע"י צדקה גורם שדבר ה' אשר ידבר האדם בין בתורה בין בתפילה יהי' אני המדבר בהם, והם יהיו רק בבחי' שמיעה ותשמע הארץ, השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך בחי' אתה כו', וכמ"ש במ"א.

וזהו כל⁸¹ הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ופי' כנגדו כי הגם שאינו מתלבש בנפשו ממש גילוי זה מ"מ הרי הוא כנגדו, ואע"ג⁸² דאיהו לא חזי מזלי' חזי, וענין קורא ושונה הוא ענין התלבשות אוא"ס ב"ה בחכ' ע"י עסק התורה דאורייתא⁸³ מחכמה נפקת שהרי אוא"ס ב"ה כשמו כן הוא אין לו סוף כו', ולאו⁸⁴ מכל מדות כלל, אלא הגורם להיות אנת הוא חכים כו' באתעדל"ת תלי' מלתא ע"י