ד

שמתלבשים בבחי' גוף כמ"ש וגוויתו³³ כתרשיש, ולכן הם בבחי' גבול כמו מלאך הגדול הנק' סנדל גדול מהלך³⁴ ת"ק שנה, ויש מלאך³⁵ שהוא בשליש עולם שליש מת"ק כו', ולכך אין אוא"ס ב"ה מאיר בהם בבחי' יחו"ע ממש בבחי' גילוי אלא בבחי' הסתר פנים וכיסוי, וע"י התנשאות האופנים וחיות הקודש נושאות הכסא כס א' להיות גילוי בחי' אדם שעל הכסא הוא בחי' התורה כי זאת³⁶ התורה אדם דרמ"ח³⁷ מ"ע הן רמ"ח אברים דמלכא, דהיינו כמו שהאברים נמשך בהם חיות הנפש עד שמתאחדים עם הנפש ובטילים אליה להתנהג ע"פ רצונה בלבד ואין להם רצון אחר כלל כך המצות הן איברים דמלכא שבהן נמשך ומלובש חיות מאוא"ס ב"ה ממש הסוכ"ע הוא רצוה"ע ב"ה ממש והמצות הן המשכות מאוא"ס ב"ה הסוכ"ע לבחי' ממכ"ע. ונק' שמי³⁸ וזכרי, זכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע שהן בבחי' זכר והארה בעלמא, אבל שמי עם י"ה ל"ת שהן למעלה יותר בבחי' שמי הוא³⁹ ושמו בלבד כמ"ש במ"א.

והנה לכן אחר התנשאות האופנים אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, ברוך היינו המשכה מהעלם אל הגילוי, כבוד ה' הוא בחי' התלבשות בבחי' מכסה והסתר פנים ובחי' לבוש נק' כבוד, דר"י⁴⁰ קארי למאני מכבדותא, והיינו מה שנתלבש במלא כל הארץ הלזו הגשמיות שמכה"כ, כי הגם שלפניו ית' כחשיכה כאורה ואין הסתר פנים לפניו ית', מ"מ אין זה אלא לפניו אבל לגבי הנבראים הוא בחי' התלבשות בבחי' לבוש ומכסה בבחי' הסתר פנים והעלם אור ה' וקדושתו ונראה גשמיות העולם וחומריותו ליש ודבר לעיני בשר כו', והסתר פנים ולבוש זה נק' בשם כבוד, כבוד⁴¹ בגימ' ל"ב שהן ל"ב נ"ח, כי המכסה והלבוש הוא בחכ' כמ"ש ה'⁴² בחכ' יסד ארץ, כולם⁴³ בחכ' עשית דאבא⁴⁴ יסד ברתא, והענין כי אנו רואים בחוש שהבהמה שאין לה השכל היא בבחי' ביטול יותר שאפי' תינוק יכול למשול עליה משא"כ האדם לפי שהוא בעל שכל הנה השכל עושה אותו לבחי' יש ודבר בפ"ע המעלים ומסתיר את בחי' האין ובחי' הביטול, כי בחי' חכ' זו כבר נתלבשה ונמשכה מבחי' עה"ד טו"ר. וע"ז הם מבקשים שיהא ברוך ונמשך