ב

תחילה לחרישה דמרפי ארעא. וככל המשל הזה יובן בעסק התורה, כי הנה כאו"א מישראל יש לו נפש אלקי', וכמאמר אלקי¹⁰ נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו', עד ואתה משמרה בקרבי, והנה מי הוא האומר בי ובקרבי שאין זה הגוף שהרי אין בו אומר ודברים אלא זו היא הנפש החיוני' והשכלי' המדברת כו', שהנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל מלובשת בה והיא כעין הגרעין הנזרע בכח הצומח אשר בארץ, שכח הצומח הוא הנה"ב דייקא שהיא היא המקיימת כל המצות מעשיות בפו"מ (שהמצות¹¹ הן הפירות כו' כמ"ש במ"א), וגם מצות ת"ת שעיקר המצוה היא בדיבור בפה דהרהור¹² לאו כדיבור דמי, רק יש איזו מצות השייכות ומתייחסות לנפש אלקי' כמו אמונה ודעת ה', ואף גם הן דוקא בהתלבשות הנפש בגוף ונה"ב שאז שייך הציווי וידעת¹³ היום והשבות כו', משא"כ הנשמה עצמה א"צ ציווי ואזהרה (כי מהות הנפש ועצמותה היינו בחי' מוחין ומדות, והמוחין הן השגות אלקות כו', והאמונה¹⁴ היא בחי' רגלין כו' כמ"ש במ"א, וכ"ז הוא מעצמיות הנפש, משא"כ בחי' ציווי הוא כמו שמצוה לחבירו שבלתי הציווי לא הי' עושה מעצמו), וכן מצות אהוי"ר משכנם בלב בחלל השמאלי המלא דם ששם הוא יסוד האש וצמאון האהבה כו', וגם פחד ה' עיקרו בלב, הגם דיראה שריא במוחא אית¹⁵ יראה ואית יראה כו' וראשית היראה במוחו ומסיימת בלב כו', הרי שכל המצות מתקיימות בנה"ב דוקא, והיינו לפי שבה מלובש כח הצומח להצמיח בתוס' וריבוי, כי יש בחי' ומעלה יתירה בנה"ב על הנפש האלקי' כמו ארץ שקדמה לשמים שיכולה להמשיך מבחי' אוא"ס ממש ביתר שאת מנפש האלקי', והגם שירדה מטה מטה בשכל גשמי וניזון מדברים גשמיים מאכלים ומשקי' כו', אמנם יסודתה בהררי קודש מאופנים וחיות הקודש שבמרכבה מבחי' פני שור, שכשם שיש פני שור בשרפים וחיות כך באופנים כתי' על¹⁶ ארבעת רבעיהם, וכתיב פני¹⁷ הכרוב, וזהו פני שור כדאיתא בזו'¹⁸ ומשם נמשך הנה"ב בישראל.

והנה האופנים¹⁹ ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים, והרעש הגדול הזה הוא מחמת ששומעים את השרפים שאומרים ג"פ קדוש עד שהוי' צבאות כו'. והענין כי פי' צבאות הוא אות²⁰ הוא בצבא דילי', דהיינו שכל צבאי צבאות