ב

תחילה לחרישה דמרפי ארעא. וככל המשל הזה יובן בעסק התורה, כי הנה כאו"א מישראל יש לו נפש אלקי', וכמאמר אלקי10 נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו', עד ואתה משמרה בקרבי, והנה מי הוא האומר בי ובקרבי שאין זה הגוף שהרי אין בו אומר ודברים אלא זו היא הנפש החיוני' והשכלי' המדברת כו', שהנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל מלובשת בה והיא כעין הגרעין הנזרע בכח הצומח אשר בארץ, שכח הצומח הוא הנה"ב דייקא שהיא היא המקיימת כל המצות מעשיות בפו"מ (שהמצות11 הן הפירות כו' כמ"ש במ"א), וגם מצות ת"ת שעיקר המצוה היא בדיבור בפה דהרהור12 לאו כדיבור דמי, רק יש איזו מצות השייכות ומתייחסות לנפש אלקי' כמו אמונה ודעת ה', ואף גם הן דוקא בהתלבשות הנפש בגוף ונה"ב שאז שייך הציווי וידעת13 היום והשבות כו', משא"כ הנשמה עצמה א"צ ציווי ואזהרה (כי מהות הנפש ועצמותה היינו בחי' מוחין ומדות, והמוחין הן השגות אלקות כו', והאמונה14 היא בחי' רגלין כו' כמ"ש במ"א, וכ"ז הוא מעצמיות הנפש, משא"כ בחי' ציווי הוא כמו שמצוה לחבירו שבלתי הציווי לא הי' עושה מעצמו), וכן מצות אהוי"ר משכנם בלב בחלל השמאלי המלא דם ששם הוא יסוד האש וצמאון האהבה כו', וגם פחד ה' עיקרו בלב, הגם דיראה שריא במוחא אית15 יראה ואית יראה כו' וראשית היראה במוחו ומסיימת בלב כו', הרי שכל המצות מתקיימות בנה"ב דוקא, והיינו לפי שבה מלובש כח הצומח להצמיח בתוס' וריבוי, כי יש בחי' ומעלה יתירה בנה"ב על הנפש האלקי' כמו ארץ שקדמה לשמים שיכולה להמשיך מבחי' אוא"ס ממש ביתר שאת מנפש האלקי', והגם שירדה מטה מטה בשכל גשמי וניזון מדברים גשמיים מאכלים ומשקי' כו', אמנם יסודתה בהררי קודש מאופנים וחיות הקודש שבמרכבה מבחי' פני שור, שכשם שיש פני שור בשרפים וחיות כך באופנים כתי' על16 ארבעת רבעיהם, וכתיב פני17 הכרוב, וזהו פני שור כדאיתא בזו'18 ומשם נמשך הנה"ב בישראל.

והנה האופנים19 ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים, והרעש הגדול הזה הוא מחמת ששומעים את השרפים שאומרים ג"פ קדוש עד שהוי' צבאות כו'. והענין כי פי' צבאות הוא אות20 הוא בצבא דילי', דהיינו שכל צבאי צבאות

הערות

  1. 10. אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא : נוסח ברכות השחר.
  2. 11. שהמצות הן הפירות כו' כמ"ש במ"א : ראה תו"א שמות נג, ג (מגמ' סוטה מו, א). לקו"ת שה"ש טז, א ואילך.
  3. 12. דהרהור לאו כדיבור דמי : ברכות כ, ב.
  4. 13. וידעת היום והשבות : ואתחנן ד, לט.
  5. 14. והאמונה היא בחי' רגלין כו' כמ"ש במ"א : ראה תניא אגה"ק ס"א (ובנסמן בליקוט פירושים ומ"מ (חיטריק) לשם). לקו"ת ר"ה סג, ד. ובכ"מ.
  6. 15. אית יראה ואית יראה : ראה תניא פמ"א (נז, סע"א). לקו"ת פ' ראה יט, ד. ובכ"מ. וראה זח"א יא, ב.
  7. 16. על ארבעת רבעיהם : יחזקאל א, ח.
  8. 17. פני הכרוב : יחזקאל י, יד.
  9. 18. כדאי' בזו' : בכת"י ב: כדאי' בגמ'. חגיגה יג, ב.
  10. 19. האופנים ברעש גדול : נוסח ברכות ק"ש.
  11. 20. אות הוא בצבא דילי' : ראה חגיגה טז, א. וחדא"ג מהרש"א שם. מאו"א מע' א, סנ"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.