שכב

לו בחי' מוחי' דגדלות מחו"ב דקליפה כו' וביצירה שגם בחי' בינה אינו מאיר בקדושה עי"ז נמשך במדות דקליפה מהיותר עליון גם מחו"ב והוא מבחי' הכתר דקליפה שהוא הרצון דקליפה שלמעלה מן הטעם כידוע ובעשי' שגם המדות דקדושה הן בהעלם רק בחי' המל' שהוא בחי' המעשה בלבד עי"ז יגבר ביותר בקליפה להאיר בהם מבחי' היותר עליון גם מבחי' הכת"ר והוא בחי' עתיק דקליפה שהוא פנימי' הכת"ר דהיינו בחי' התענוג שלמעלה מן הרצון כידוע (וכמ"כ להיפך באצי' מפני שמאיר שם בחי' עתיק דקדושה אין מקום להארת הקליפה רק בחי' המל' בלבד כנ"ל וד"ל), וכל זה ענין א' עם טעם הנ"ל בענין תוקף אור הקליפה בעשי' יותר מבאצי' מפני שנתמעט תוקף אור דקדושה בעשי' יותר מכולם מפני ריבוי המסכים שמבדילים ומפסיקים אור הקו הנ"ל וממילא בעשי' דוקא הוא ריבוי התפשטות היש דקליפה עד שמאיר בהם מבחי' עתיק וא"א דקליפה שמהם נמשך בחי' אורות המקיפים דז' מדות דקליפה כמשי"ת (ובכ"ז יובן מאמר¹³⁵ הזוהר ע"פ הנני עליך פרעה תנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו כו' ע"ש).

ויובן כ"ז למעלה בתוס' ביאור ממה שאנו רואים באדם התחתון בנפש האלקי' ונפש הבהמי' שהן ג"כ ב' מנגדים ובשרשם הם מתנגדים כי שרש הנפש האלקית מבחי' ע"ס דאבי"ע דקדושה ושרש הנה"ב מבחי' נוג"ה דאבי"ע כידוע ועליהם אמר ולאום¹³⁶ מלאום יאמץ כשזה קם כו' שאם הנפש האלקי' מאירה בתוקף גדול ממילא נופל אור וחיות הנפש הבהמיות ומתמעט אורה במאד וכמ"ש¹³⁷ בזוהר דתוקפא דנפשא חולשא דגופא כו' ובהיפך כשהנפש הבהמיות מאירה בתוקף ממילא תתמעט אור נפש האלקי' וזהו תוקפא דגופא חולשא דנפשא כו', וכמ"כ בגילוי אור בריבוי או במיעוט במספר הי' כחות כחב"ד חג"ת כו' כשהנפש האלקי' מאירה בכל י' כחות שבה גם מהיותר עליון והוא בחי' התענוג והרצון להתענג על ה' בכלות הנפש כו' אזי ממילא יפול האורות והכחות הנה"ב כמו רצון ושכל ומדות דקליפה עד שלא יאיר רק בחי' המל' שבנה"ב שהוא בחי' אותיות מחדו"מ וכיוצא ולהיפך כאשר הנפש הבהמיות דנוג"ה מאיר בה מהיותר עליון והוא בחי' התענוג והרצון בהנאות טבעיי' וגשמי' וממילא לא יאיר האור דנפש האלקי' רק בבחי' האחרונה שבה כו', וזהו דרך כלל ומזה יובן ג"כ דרך פרט כאשר יחסר אור החכ' דנפש האלקי' בחי' ביטול דמ"ה כו' יתוסף אור החכמה בנה"ב וכמ"ש ארמי¹³⁸ אוב"ד אבי כו' וכמ"ש במ"א וכאשר יחסר גם אור הבינה בנפש האלקי' ואין המדות שבה רק בבחי' הקטנות בלא טעם ודעת אז יתוסף עוד אור יותר עליון בנה"ב והוא בחי' הרצון שלמעלה מן הטעם וכאשר יחסרו גם התפעלות המדות בנפה"א יתוסף גם בחי' התענוג בנפש החומריות וז"ש שמנת¹³⁹ עבית כו' אע"פ שבחי' המעשה עדיין בשלימות בנפש האלקי' (והוא בחי' נפש דעשי' שנק' עשי' שבאצי' בכלל, אבל מי