שכ

הוא היפך הקליפה שהקליפה עיקרה בחי' יש ולגרמי' ה"ב ה"ב וכנ"ל (שעיקר סיבת הישות הוא רק הרגשת עצמו ביותר, ומזה כל חפצו רק לעצמו ולגרמי' וא"א לו להיות רצון בדבר שאינו נוגע לעצמו כלל כו' וז"ש לעלוקה¹²¹ שתי בנות הב הב לעצמו כו' וסימן הקדושה הוא להיפך להשפיע דוקא לחוץ מן עצמותו להיות בבחי' האין בלתי ישות כלל כו' וד"ל), אבל בחי' הקדושה הוא בבחי' האין האמיתי מושלל מבחי' ישות לגמרי, ולהיות האורות דקדושה קרובים אל הקו וחוט שנמשך מאא"ס שהוא בבחי' האי"ן האמיתי כו' ע"כ כל הקרב קרב יותר אל עצמות אא"ס יותר הוא בבחי' האין (ונק' פרי לגבי בחי' הקליפה כמ"ש בזהר בכמה דוכתי) דהיינו באורות דאצי' מפני שהן קרובים יותר ומיוחדים יותר באא"ס ע"י הקו כנ"ל יש בהן בחי' האין יותר ובבריאה שנפסק שם האור דקו הנ"ל ע"י מסך כנ"ל אין האור שם בבחי' אין כ"כ וביציר' ועשי' מתמעט יותר כנ"ל, והוא שרש ענין הנ"ל דכל שהאור יורד יותר למטה בסט' דקדושה אינו מאיר בתוקף ובגילוי כ"כ אלא מתמעט וגם במספר מתמעט כנ"ל, אבל בחי' הקליפה מאחר שהוא בחי' היש היפך האי"ן הרי כל מה שיורד יותר ומתרחק יותר מבחי' הקו הנ"ל יותר הוא בא לבחי' תקפו דהיינו לבחי' הישו"ת ביותר עד שהוא בחי' יש גמור בבחי' הפירוד גמור בעולם העשי' כנ"ל, אבל באצי' מפני שבחי' אור דקדושה מאיר שם בתוס' גילוי אור ובתוקף יותר כנ"ל ממילא אין מקום לבחי' אור דקליפה להאיר שם רק בצמצום ובמיעוט גדול כנ"ל. וביאור הענין מובן עפ"י הנ"ל דבבחי' הקדושה הוא בבחי' האי"ן שהוא היפך היש, ע"כ כל מה שאא"ס מאיר בגילוי יותר ובתוקף יותר יותר מתמעט בחי' היש דקליפה ולכך בחי' קליפה דאצי' אינו בחי' י"ש גמור שהוא הנק' י"ש נפרד אלא הוא רק בחי' יש מורגש בלבד (וכמ"ש¹²² במ"א בפי' ופילגשו ושמה ראומ"ה רא"ו מ"ה רא"ו שהוא בחי' הביטול דמ"ה, והוא שמרגיש את הביטול, אבל מ"מ הרי הוא בבחי' הביטול), וזהו ענין מיעוט וחולשת האור דקליפה באצי' כאשר איננו בבחי' יש מורגש כ"כ משא"כ בבריאה שהוא יש גמור בהרגש גדול יותר רק שאינו בבחי' פירוד גמור אלא במקצת וכמ"ש¹²³ בע"ח דנוג"ה דבריאה רובו טוב ומיעוטו רע כו' משא"כ באצי' אינו רע כלל וכמ"ש לא¹²⁴ יגורך רע כו', וע"ז א' שטן¹²⁵ ופנינה לש"ש ממש נתכוין כו' אבל נוג"ה דבריאה יש בו קצת בבחי' יש נפרד וע"ז אמרו נתקנא בו נח"ש באדה"ר כו' או בא¹²⁶ נחש על חוה כו' שהוא בחי' אלקים דקטנות בחי' אחוריים דשם שד"י דבריאה, והוא ענין מ"ש ויעש¹²⁷ משה נח"ש הנחושת כו' כמ"ש במ"א, ובנוג"ה דיצי' יש בחי' הפירוד בחציו כי חציו טוב וחציו רע, וע"ז א' נתן¹²⁸ עיניו במקדש והחריבו