שיז
העוונות שמבדילים אינו מאיר האור של המצות רק בהעלם בהסתר גדול מאד, אך בחג הסוכות שכבר נמחלו העוונות ביו"כ ע"י בחי' המשכת י"ג מדה"ר כידוע (וכמבואר101 בתורה) אזי יוכל להיות בחי' גילוי אור מקיף של המצות למטה וכמ"ש וימינו102 תחבקני כו' כידוע וד"ל, וזהו תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה וטוב לבב מרוב כל דשמחה של מצוה יותר גבוה מחיי העוה"ב שאין הגילוי רק ע"י אותיות כנ"ל (וע"כ103 איתא בכתבי האריז"ל104 שעיקר הטעם שנתגלו לו רזין דאורייתא הוא מפני שהי' שמח שמחה של מצוה כו' לפי שהיא בחי' מקיף של הנשמה וגילוי המקיף הוא יותר גבוה מרוה"ק כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
ומעתה יש להבין שרש ענין ע' פרי החג ומה ולמה שמתמעטין והולכי' ובשמיני עצרת הוא פר אחד כו' וא'105 בזוהר משל לזה למלכא דעביד סעודתא לבני היכלא כו' ע"ש. דהנה לכאורה יש להקשות בטעם הקרבת הע' פרים שהן לנגד ע' שרים דקליפה כידוע והיינו לברר הטוב מהם ולהעלותו למעלה כי שרש הע"ש הוא מז' מלכים דתוהו וכל מדה כלולה מי' עולה מספר ע' וז' מדות דתיקון הן ע' נפש דיעקב, וז"ש יצב106 גבולות עמים למספר בני ישראל כו', והנה בזוהר משמע בטעם הקרבת ע' פרים שהן כדי ליתן יניקה מן המותרות כו', ונמצא שזה כשני ענינים דסתרי אהדדי לכאורה דליתן להם יניקה הוא היפך בחי' הבירור לברר הטוב מהן שע"י הבירור יאבד שרש יניקתם למעלה כידוע.
אך התירוץ מובן ע"ד קצרה ששניהם אמת ואינם תרתי דסתרי אהדדי כלל דמה שנותני' להם יניקה ע"י הקרבת ע' פרים הוא רק בחי' השפעה בחיצוניות בלבד אבל בחי' הפנימי' מבררים מהם, ודוקא ע"י השפעה חיצוניות שנותני' להם מבררים מהם בחי' הטוב והפנימי' שלהם כו', וכמו בענין הברכות שלקח יעקב במרמה כמ"ש יצחק לעשו בא107 אחיך במרמה ולקח ברכתיך כו' מפני שלבש בגדי עשו החמודות כו' (וכמו שנאמר אם108 רעב שונאך האכילהו לחם שהוא לחם הקרבנות כי בזה גחלים אתה חותה כו'). ולהבין ביאור זה יש להקדים תחלה בשרש ענין הקרבת ע' פרים שהבירור בהן בע' שרים109 הוא בבחי' מקיפי' דקליפה דוקא אע"פ שאין בירור שייך רק בבחי' א"פ מ"מ כאן עיקר הכוונה בע' פרי החג הוא לברר ז' מקיפי' דז' מדות דקליפה ששרשם מז' מדות דתוהו כנ"ל וע"כ מספרם ע' דוקא דהיינו להוציא ניצוצות דמדות דתוהו מהם ועי"ז יתבטלו והיינו מפני שבז' ימי החג מתגלים בחי' ז' מקיפי' דקדושה הנק' בזוהר בשם אושפיזין כמשי"ת בסמוך ע"כ יש ביכולתם לברר
הערות
- 101. וכמבואר בתורה : לעיל ד"ה הללו.
- 102. וימינו תחבקני : שה"ש ב, ו.
- 103. וע"כ : בהכת"י חסר סיום המוסגר.
- 104. וע"כ איתא בכתבי האריז"ל : ראה ג"כ תו"א תולדות כ, ב. שער האמונה ספמ"א. לקוטי שיחות ח"ט ע' 252.
- 105. וא' בזוהר משל לזה : זח"ג קד, ב.
- 106. יצב גבולות עמים : דברים לב, ח.
- 107. בא אחיך במרמה : בראשית כז, לה. וראה ג"כ לקו"ת בלק עד, ג. סה"מ תקס"ד ע' קפב ואילך. סה"מ תקס"ה ע' מא ואילך. ובכ"מ.
- 108. אם רעב שונאך האכילהו לחם : משלי כה, כא.
- 109. שרים : בכת"י ב: פרים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.