ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעישטו

שטו

ואהבת כו' ונק' העלאת מ"ן בירור הא' הנ"ל ואח"כ נמשך בחי' מ"ד בש"ע שהוא בחי' אה"ר שנמשכת מלמעלה למטה והיא המקשרת ומדבקת לבחי' הטוב שבנפש87 הבהמי' ודוחה את הפסולת כו' והיינו לאשתאבא בגופא דמלכא במס"נ כנ"ל וד"ל.

והנה להבין שרש ענין שמחה של מצוה שגדולה מן המצוה עצמה, והוא בשמחת החג בשמחת בית השואבה ובשמחת תורה ולא בכל השנה כמבואר88 (בתורה), הנה להבין זה הלא ידוע ומבואר ע"פ תחת89 אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וטוב לבב מרוב כל, דרוב כל הוא חיי העוה"ב, ושמחה וטוב לבב מן המצות יותר טוב מחיי העוה"ב וזה לכאורה כדבר פלא איך יהי' מעלת שמחה של מצוה גדולה מגופה של מעשה המצוה. אך הנה ארז"ל דהעוה"ב90 הוא שצדיקי' יושבי' ועטרותיהם בראשיהם ונהני' מזיו השכינה, ויש להבין מהו עטרות שבראשיהם ואיך נהני' מזיו השכינה, ומה חידש יש בו יותר מזיו השכינה בג"ע עכשיו, ולמה מתייחס זה אל העוה"ב דוקא. ותחלה יש להבין שרש העוה"ב מהו, דהנה העוה"ב הוא בא אחר תשלום כל בירורי נוג"ה דבי"ע בכל וא"ש91 דהוי עלמא וכמ"ש ואת92 רוח הטומאה אעביר כו' בלע93 המות כו' וכיוצא ומבואר למעלה דמבחי' בירורי נוג"ה ע"י שם מ"ה דתיקון נתרחבו בחי' הכלים דתוהו ומתיישבי' בהן בחי' אורות תקיפי' דתוהו והוא מ"ש אשת חיל עטרת בעלה כו', וזה ידוע דכל המצות מעשיות הן רק בחי' בירורי נוג"ה לאהפכא חשוכא לנהורא בסו"מ בשס"ה ל"ת ועשה טוב ברמ"ח מ"ע כו', והן הנה בחי' העטרות שע"ג ראשי הצדיקים מכל המצות שנעשו בעוה"ז כי בחי' העטרה הוא בחי' אור מקיף ע"ג הראש, וכינו דבר זה לעטרה דוקא כמו עד"מ שעושי' עטרה למלך מאבנים טובות כו' כך המצות שעושי' בדברים גשמיי' דנוג"ה לאחר הבירור הן מאירים כאבנים טובות ונעשי' בחי' אור מקיף ע"ג הראש מלמעלה דהיינו למעלה מהיות בחי' התגלות בכלי המוחי' כי שרש המצות לאחר הבירור הן מבחי' אורות דתוהו שהן אורות תקיפים עד שלא יכלו הכלים לסבול כו' כנ"ל באריכות (וזהו שרש ענין וצדיק94 באמונתו יחי' כי האמונה בחי' עטרה ע"ג הראש כי שרשה בחי' אור מקיף ובאמונתו שלמעלה מן השכל יחי' לעוה"ב שאז יהי' הצדיקי' נהנין מאותו האור בבחי' גילוי כמשי"ת), אך הנה אע"פ שאין האור הזה בא בבחי' גילוי כמו שהוא להיותו בחי' אור מקיף כנ"ל אבל הנה בא ע"י אמצעות בחי' אותיות המביאים מבחי' ההעלם לבחי' הגילוי, והוא מה שאמר נהני' מזיו השכינה פי' שכינה הוא בחי' מל' דאצי' שמאיר בבחי' אותיות והוא הנק' זיו השכינה (כמו בג"ע דעכשיו שמאיר ברקיע הג"ע כ"ב אתווין והוא נהירו עילאה וכמ"ש ועל95 ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא כו').

הערות

  1. 87. שבנפש הבהמי' : בכת"י ב וכת"י ג ליתא תיבות אלו.
  2. 88. כמבואר (בתורה) : לעיל ד"ה הללו.
  3. 89. תחת אשך לא עבדת : דברים כח, מז. וראה תניא פכ"ו ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
  4. 90. דהעוה"ב הוא שצדיקים יושבים : ברכות יז, א.
  5. 91. וא"ש דהוי עלמא : ר"ה לא, א. וראה לקו"ש משפטים חכ"א ע' 453.
  6. 92. ואת רוח הטומאה אעביר : זכרי' יג, ב.
  7. 93. בלע המות : ישעי' כה, ח.
  8. 94. וצדיק באמונתו יחי' : חבקוק ב, ד.
  9. 95. ועל ראשי החיות רקיע : ראה יחזקאל א, כב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.