שיב

בחי' העלול המקבל מן העילה שמתעלם אור העילה בו כו', נמצא בריבוי הכלים והעלמות עושה מיעוט האור, או יובן כפשוטו דריבוי הכלים כמו בהתחלקות אותיות רבות וצירופים הרבה האור נעשה במיעוט עי"ז עד"מ כל מה שיאריך יותר לפרש הדבר יותר יקטן עצם אור השכל כנ"ל וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל).

והנה ידוע דעיקר שרש בחי' התיקון הוא ע"י שם מ"ה החדש שמאיר ממצחא דא"ק והוא המלך השמיני הדר כו' כמ"ש בע"ח)66. וביאור הדברים ידוע ומבואר במ"א להיות שמבואר למעלה בסיבת הסתלקות אורות דתוהו להיותן מתגלי' בבחי' תקפן העצמי' והוא בבחי' ישות כו', ודוגמא לדבר לוחות הראשונות כנ"ל באריכות הנה לזה עיקר בחי' התיקון הוא דוקא ע"י הארת שם מ"ה שהוא בחי' אי"ן וכמ"ש והחכ' מאין כו' כי החכמה הוא בחי' ביטול היפך הישות לגמרי, וע"כ בשם מ"ה דא"ק שמאיר ממצחא כו' משם בא האור בבחי' אין האמיתי, ועי"ז יש קיום חזק לאורות שלא יסתלקו כו' והוא גורם ג"כ להיות בחי' ההתכללות מכמה הפכים יחד, והוא שם מ"ה דז"א שהוא הנק' אדם דאצי' שהוא עיקר בחי' התיקון אך שם מ"ה דא"ק הוא מקור הראשון לבחי' מ"ה זה כידוע בע"ח, וביאור כ"ז מבואר במ"א וד"ל. והנה בחי' שם מ"ה הזה67 הוא המברר לבחי' ב"ן דנוגה דבריאה שנפל בשבירה והיינו בחי' הכלים דז' מלכים דתהו עם האורות רפ"ח שירדו למטה ונפלו בעולם הבריאה כמ"ש בע"ח, וענין הבירור הוא בכל עולם ועולם לפי מה שהוא דהיינו בעולם האצי' בחי' מ"ה מברר לב"ן ונתעלה ונכלל באצי' כל מה שיוכל להתעלות ומחמת זה נעשה בחי' תוס' האור באצי' ובעולם הבריאה מתברר ונכלל כל מה שיוכל להתעלות שם ונעשה ע"י תוס' אור68 בעולם הבריאה וכן ביצי' ועשי' עד שבעולם העשי' מתברר נוג"ה דעשי' ע"י המצות או תשובה לאהפכא חשוכא לנהורא כו', וזהו כל עיקר ענין בחי'69 בירורי נוג"ה שעי"ז נעשה בחי' תוס' אור באצי' כנ"ל וכמ"ש בע"ח, ומה שלא יוכל להתברר עוד גם בעשי' הוא שנעשה שרש לבחי' ג' קליפות הטמאות כו'. אך יש להבין מהיכן נעשה בחי' תוס' אור באצי' הרי עיקר בחי' התיקון שבאצי' הוא במיעוט אור דוקא ואיך נאמר שע"י הבירור דשם מ"ה לב"ן יהי' בחי' תוס' אור כו'. אמנם הענין הוא שאין זה מצד עצם התיקון דשם מ"ה אלא ע"י סיבת דבר המתברר והוא בחי' כלים דתוהו שנפלו למטה ונשברו המתבררים ועולים למעלה ע"י שם מ"ה כו' שהרי הן בבחי' ישות גמורה ובאים לבחי' ביטול והתכללות אל שרשם הראשון שהוא בחי' ס"ג שלמעלה משם מ"ה והוא אורות דתוהו שהן בחי' הישות דקדושה האלקי' כמו שהי' בלוחות הראשונות כו' דאע"פ שנעשה70 עי"ז בחי' פירוד למטה בעולם הפירוד אבל מצד שרשו למעלה הוא יותר גבוה מבחי' אי"ן דחכמה המברר כו' ונק' יש האמיתי כידוע (וזהו שרמזו רז"ל גדולים71 מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ כו', משום דמעשה צדיקים הוא

הערות

  1. 66. בע"ח) : בהכת"י חסר התחלת המוסגר.
  2. 67. הזה : בכת"י ג: הי'.
  3. 68. אור בעולם הבריאה : בכת"י ב: אור האצי' בע"ס דבריאה. ובכת"י ג: אור באצי' ע"ס דבריאה.
  4. 69. בחי' : בכת"י ב: בחי' הקליפה. ובכת"י ג' יש כאן מקום חלק.
  5. 70. שנעשה עי"ז : בכת"י ב: שהם בבחי'.
  6. 71. גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ : כתובות ה, א. וראה תו"א בשלח סו, ב. לקו"ת אמור לז, א. פינחס עז, ג. דרושים לש"ש סז, א. אוה"ת בא ע' רנה. יתרו ע' תתקכה. ויקרא ע' תקעד. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.