ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעישי

שי

ומעתה 57 יש להבין ענין הנפילת הניצוצות רפ"ח כו' שנפלו עם הכלים וענין נפילת הכלים עצמן כי לכאורה לא שייך באורות שבירה כלל רק שנסתלקו למעלה, ומקצת מן האורות נפלו וגם בהן לא שייך שבירה רק בכלים בלבד. ויובן זה ג"כ בשתי סיבות סיבה הא' בהעדר והסתלקות האור להיותו בבחי' יש כנ"ל הנה הוא עצמו גורם שמקצת ממנו יפול למטה עם הכלים, ויובן זה עד"מ הידוע שאם יעמיק אדם באור שכל עמוק יותר מכדי קבלת כלי מוחו הנה לא יכול הכלי כלל לקבל ובהכרח שיסתלק אור השכל ההוא למקור דשכל, ואמנם הנה כבר הלבישו אותיות כלי ההשגה ונתכווצו ונתחברו יחד להכיל האור השכלי רק לקיצור הכלי לא יכלו להכיל א"כ בהסתלק מהם האור ה"ז כהסתלקות הצורה מן החומר כמו כח הראי' מכלי העין שבהכרח נשאר מעט מן הראי' בעין גם בשעת השינה וכה"ג כך נשאר בהכרח מהארת אור השכל העמוק בכלי אותיות ההשגה מאחר שכבר הי' לאחדים וקיבלו האור רק שלא נתקיים בהם ונסתלק אבל גם שנסתלק נשאר קצה הארתו בהם גם לאחר פיזור כל האותיות לאחר שנתבלבלו מקוצר כחם לקבל (וראי' לדבר זה ידוע מעין דוגמא זו מענין החלומות58 שהן מעין הרהורי לבו ביום רק שהצירופים נתבלבלו כו' וכמ"ש במ"א ע"פ ותחלימני59 ותחייני), ומזה יובן דמיון לבחי' נפילת הניצוצות רפ"ח כו' שנשארו בכלים60 שנמשלו לאותיות כידוע וד"ל. והסיבה הב' מפני מיעוט הכלי הנ"ל הוא הגורם נפילת הכלים ושבירתן והיינו עד"מ פיזור האותיות שמתפזרי' אנה ואנה כאשר לא יכילו אור השכל כנ"ל, וענין הפיזור ידוע שבהיות האותיות יחד הי' מאיר כל אור השכל כמו שהוא ובהתפזרם נסתלק אור השכל כולו ואפס קצהו נשאר בהכרח באותיות כנ"ל, אך גם זאת לא כולו ביחד אלא לחלקים כי בכל אות לבדו מאיר חלק ניצוץ פרטי לאחר הפיזור ואף גם הניצוץ הזה הרי הוא לאחר הירידה מעיקר השכל ויורד עוד יותר עם ירידת הכלי שהוא האות עד"מ תיבת ויאמר מאיר בה שכל א' והיינו דוקא כאשר ה' האותיות דויאמר מחוברים יחד, אבל כשמתפזרים ומתפרדים הרי באות הוי"ו דויאמר מאיר ניצוץ פרטי ואינו דומה כלל לאור שהאיר בוי"ו זה בהיותו לאחדים בתיבת ויאמר עם שאר האותיות רק שעכ"ז קצת הארה נשאר בו ואמנם בירידת הוי"ו הזה בצירופי' אחרים ישתנה הארת השכל הנשאר בו לגמרי ועד"ז בשאר האותיות כו' וכ"ז משל ודמיון להבין ענין נפילת הכלים שנמשלים לאותיות עם מקצת מהאורות שנשאר בהם שנק' רפ"ח ניצוצי' כו' ונמצא מובן שמסיבת ישות האור נפל ונתפזרו ניצוצות מהן בכלים ומסיבת מיעוט הכלים נפלו הכלים ונשברו ואז ממילא ירדו הניצוצות רפ"ח עמהם כו', ולפ"ז לא שהי' בחי' שבירה באורות כלל גם ברפ"ח רק שירדו מעיקר מקור האור כמו הפרדת ניצוץ מן השלהבת בלבד אבל

הערות

  1. 57. ומעתה יש להבין. . לא שייך באורות שבירה כלל : ראה ע"ח ש"ט פ"ו ואילך. שער יח-יט.
  2. 58. החלומות שהן מעין הרהורי לבו ביום : ראה ברכות נה, ב. וראה תו"א וישב כח, ג. תו"ח שמות נב, א.
  3. 59. ותחלימני ותחייני : ראה ישעי' לח, טז.
  4. 60. בכלים שנמשלו לאותיות כידוע : ראה ג"כ לקו"ת מטות פב, ג. סה"מ אתהלך לאזניא ע' נה. סה"מ תקס"ב ע' קפט. ביאוה"ז לא, ד ואילך. תו"ח וישב סה, ג. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.