שג

שערות שנק' מזלות דא"א כמ"ש28 בע"ח דאור אבא יונק ממזל הח' וכיוצא דהיינו שמקבל בחי' המשכות העונג העליון שברצון העליון בבחי' צמצום שערות בלבד וד"ל. וזהו שרש ענין התורה שלמעלה אשר29 המלאכים ביקשו תנה הודך על השמים כו' דהיינו בחי' המשכות השגות טעמי המצות העליונות שנמשכי' מתרי"ג ארחין כנ"ל, והוא אשר נמשך רק ממותרי מו"ס כו' אבל בבחי' הנגינה והטעמים מלובש עצם התענוג כמו שהוא למעלה בעצמות המאציל (והוא בחי' י"ג חיוורת' הנ"ל) וע"ז מרמזי' הנגינות שבטעמים כמו זרק"א כו' שהוא אופן המשכות התענוג הפשוט שלמעלה מבחי' גילוי התענוג בחכמה שנק' נקודה כו' ולפי אופן המשכות זה העונג העצמי כן מורה הנגיגה והטעם שעל התיבה (וכמ"ש30 בע"ח דכלל גדול הוא דפנימי' אבא הוא פנימי' עתיק כו' ופנימי' אבא הוא בחי' מו"ס עצמו והוא בחי' העונג הפשוט כו' וד"ל), והוא למעלה הרבה מבחי' גילוי העונג בחכמה להורות אופן המשכת הרצון.

אך הנה לכאורה יש להבין דהלא ידוע דבחכ' אתברירו דהיינו איך יוכשר כל מצוה לעשותה באיזה אופן פרטי א"כ בהכרח שיש בה מבחי' הארת עונג הפשוט להכריע איזה תענוג יומשך בגילוי להיות מזה התעוררות רצון שהרי אם החכמה תגזור אומר שאין זו מצוה כלל הרי אין כאן לא רצון ולא עונג לרצון ועד"מ באדם כשצריך לברר31 אם יהי' לו עונג מדבר מה שבהכרח שיברר בשכלו אם יומשך עונג לדבר זה ממקור העונג הנק' תענוג הפשוט הרי בהכרח שכח השכל מגיע אל עצם32 תענוג הפשוט כו'. אך הענין הוא דבאמת נמשך בכח החכמה במקורה שנק' מו"ס הארת עונג הפשוט (וכנ"ל דפנימי' אבא הוא פנימי' ע"י כו') אך שבנקודת החכמה הבאה בגילוי לא נמשך רק אפס קציהו כו' כנ"ל, ולפ"ז מקור כל הבירורי' שע"י החכמה דוקא היינו ע"י בחי' מו"ס דוקא שהוא המברר באיזה אופן יבא העונג והרצון כו' והוא למעלה גם מבחי' העונג שמלובש בנגינות וטעמים שאין שם אלא הארה בעלמא מעצם התענוג כנ"ל ובכח חכמה המברר לעונג בהכרח שיש בו מפנימי' העונג יותר כו' וד"ל. ובכ"ז יובן המאמר דהשיב הקב"ה למלאכים שבקשו תנה הודך על השמים כו' כלום יצה"ר יש בכם גזל או רציחה כו' דהנה עיקר המשכות העונג בחכ' למעלה במצות העליונות הוא להוסיף אורות באצי' בלבד כנ"ל באריכות אבל מצות הגשמיות שנעשות למטה הוא רק לברר בירורי נוג"ה כנ"ל ומבואר למעלה ג"כ בתירוץ הסתירה השני' שבחכ' אתברירו שא' על התורה היינו במצות גשמיות אבל למעלה באצי' עיקר התורה להמשיך אור כו' אמנם הנה יש להבין לכאורה בזה דהלא אם תגזור החכ' שבתורה דבריאה למטה שהסוכה פסולה

הערות

  1. 28. כמ"ש בע"ח דאור אבא יונק ממזל הח' : ש' א"א ספ"ט. ש' או"א ספ"ח. ש' הזווגים ספ"ב. ש' הולדת או"א וזו"ן פ"ו. ש' העבורים פ"ב. ש' הנסירה ספ"ג.
  2. 29. אשר המלאכים ביקשו תנה הודך : שבת פח, ב.
  3. 30. וכמ"ש בע"ח. . דפנימי' אבא הוא פנימי' עתיק : ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ ת"ש ע' 49.
  4. 31. לברר : בכת"י ב: לכרוח.
  5. 32. עצם : בכת"י ב: עצם כח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.