רצג

א"כ אהבה רבה זו מחמת חבירו באה לו בלבו ולא מחמתו כלל וד"ל, וכך יובן למעלה בבחי' אה"ר שלמעלה מבחי' חכ' דאצי' שנק' רב חסד או ונוצר חסד שהוא מי"ג מדה"ר שלמעלה מן החכמה כנ"ל, ועד"ז כל המדות הללו הן בחי' מקיפים שלמעלה מהגבלת אור בכלי כו' כידוע משא"כ בחי' המדות שלמטה מן החכמה שהן אורות פנימי' מוגבלים בכלים כמו עד"מ אהבה זוטא שנק' אהבת עולם הנ"ל ולמעלה נק' ז' כפולות וג' אמות חב"ד כו' כמ"ש66 בס"י וד"ל, והנה עד"ז יש ג"כ בסט' דקליפה כי זה לעומת זה עשה האלקי' כידוע דהיינו שיש ז' מדות הרעות שלמטה מן השכל שנולדו מן השכל כו' ויש י"ג מדות שלמעלה מן השכל ולא נולדה בלבו מן השכל כלל ונק' מקיפי' דקליפה וכמו עבר67 עבירה ושנה הותרה לו שנעשית לו כהיתר בלי התעוררות טעם ושכל אלא מבחי' מקיפי' דקליפה שלמעלה מן החכמה דקליפה מקפת וחובקת לנפשו הבהמית כמו ימין מקרבת דבסט' דקדושה כנ"ל עד שמתעורר כמים הפנים כו' באהבה רעה זו שלמעלה מן הטעם וע"כ הותרה לו וכמארז"ל הבא68 לטמא פותחין לו שערי טומאה להמשיך עליו מכתרין דקליפה שאינו עפ"י טעם ודעת כלל כו' (וכמ"ש במ"א בפי' וירא69 את העם כי בר"ע הוא כו') אבל לנגד ז' מדות הטובות שנולדים מן השכל נמשך בקליפה ז' מדות הרעות שנולדים מן השכל כמו תאוות70 וממון וכה"ג אך כמו ענין תאוות הכבוד והלבושים הנאים הוא מבחי' מקיפי' דקליפה שלמעלה מן השכל כו' שהוא קליפה יותר קשה ועמוקה וידוע71 שכל דבר הגבוה יותר כשנופל יפול למטה הרבה ביותר מדבר שאינו גבוה כ"כ שאינו נופל למטה כ"כ כך בחי' המדות דתוהו להיות שרשן למעלה מן השכל והן למעלה הרבה כידוע ע"כ בנפילתן נפלו למטה יותר והוא בחי' מדות דקליפה שהן בלתי מוגבלים בשכל ונק' מדות שבלא טעם, כמו תאוות הכבוד והלבושים וההתנשאות והחוצפא כו' וד"ל, ולזאת הנה מקריבים ע' פרים לברר דוקא לבחי' מקיפי' דקליפה ולכך מקריבים ביום הא' י"ג פרים לברר י"ג מדות דמקיפי' דקליפה לברר מהם הטוב ולהעלותם בי"ג מדות העליונות כו', וביום הא' נברר אור מקיף א' וביום הב' מקיף השני כו' עד יום הז' שאז מקריבי' ז' פרים שהוא לברר ז' מדות דקליפה שנולדים מהחכמה כי הבירור הרי הוא בא מלמטה למעלה מבחי' נוג"ה ותחלה צריך לברר הקליפה הקשה שנפל למטה יותר שהן המקיפים כנ"ל, ואח"כ הפנימי' שאינם למטה כ"כ וע"כ ביום הז' מקריבים ז' פרים וד"ל.

וזהו 72 שמקריבי' הע' פרים אחר מחילת העוונות ביו"כ דוקא כנ"ל שאז נמשכו כל בחי' המקיפי' דקדושה בז' ימי החג בסכך דסוכה כנ"ל כי הנה בכל השנה

הערות

  1. 66. כמ"ש בס"י : פ"א מ"ב. וראה תניא פ"ג ופ"ו ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
  2. 67. עבר עבירה ושנה הותרה לו : יומא פו, ב.
  3. 68. הבא לטמא פותחין לו שערי טומאה : שבת קד, א. זח"א נד, א. ובכ"מ.
  4. 69. וירא את העם כי ברע הוא : שמות לג, כב. וראה שעה"ת ח"ב פ"י.
  5. 70. תאוות וממון : אוצ"ל: תאוות ממון.
  6. 71. וידוע שכל דבר הגבוה יותר : ראה לעיל ע' קא ובהנסמן במ"מ שם.
  7. 72. וזהו שמקריבים הע' פרים אחר מחילת העוונות : ראה ג"כ תו"א מקץ לד, ב. תו"ח שמות שלט, ב. ד"ה אל תצר לכ"ק אדהאמ"צ ע' 14.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.