רפו

ועוד הלא אושפיזין המה אבות ישראל אברהם ויצחק⁵ כו'. וגם להבין ענין פר א' שבשמע"צ מפני שישראל⁶ נק' גוי אחד בארץ וזהו למהוי א' בא' כו'. הנה כ"ז יובן בהקדים שורש ענין שמחת תורה שהוא בחדש תשרי דוקא ותשרי אותיות ראשית חסר אלף והענין עד"מ מנפש האדם שבחי' גילוי כללות חיות הנפש וראשיתו הנה הוא מתגלה ושורה במוחין שבראש ומשם מתפשט לכל האברים לכ"א כפי מזג חומרו וא"כ הרי כל החיות פרטי' שבכל האברים כמו כח הראי' וכח השמיעה ודיבור וריח וכל המשכות חיות פרטיים שבאיברים פנימי' וחיצוני' כולם כלולי' המה במוחי' שבראש שכוללם יחד בבחי' כללות החיות ואח"כ מבחי' המוחין שבראש מתפשטין ומתחלקין כאו"א לפי טבעו לשכון בכלי ואבר המיוחד אליו כידוע וכך הוא הדמיון להבין שרש בחי' ר"ה שהוא ר"ח תשרי וכל החודש ההוא עד שמע"צ הוא בחי' כללות החיות לכל ימות השנה שכלולי' בו כל פרטי אור וחיות שבכל ימי השנה שמתחלקי' לי"ב חדשים ושס"ה ימי' כו' ומחודש הזה נמשכי' ובאין בבחי' התחלקות פרטיי' כאו"א בזמנו (ושורש הענין הוא בחי' התחלקות הזמן מלמע' מן הזמן שבתשרי הוא כללות התחלקות הזמן דשס"ה ימים כו') וזהו בבחי' עולם שנה וכמו"כ בבחי' נפש כמ"ש במ"א וככה בבחי' המשכת⁷ התורה מח"ע הרי ביוה"כ נתנו לוחות האחרונות שהן כללות כל התורה כולה על כל השנה כמו במועדי' ורגלים כו' ומתחלק אח"כ לפרטי פרטיות וכמו"כ בבחי' המשכות שמח' של מצוה הנה בשמחת תורה נמשך המשכה כללית בבחי' שמחה של מצוה על כל השנה כו', וע"כ נק' חדש זה תשרי אותיות ראשית כנ"ל.

ולהבין ענין שמחה של מצוה מה שרשה למע'. הנה ילה"ק תחלה מ"ש תחת⁸ אשר לא עבדת את הוי' בשמחה וטוב לבב מרוב כל כו', פי' עבודה זו היא עבודת מעהמ"צ כידוע ואומר שהשמחה וטוב לבב מעבודת המצוה שנק' שמחה ש"מ הוא למע' במדריגה גם מרוב כל, ויובן זה ע"פ מארז"ל דיפה⁹ שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, פי' חיי עוה"ב הנה הוא בחי' זיו השכינה שהנשמות נהנין כו' כידוע ופי' שכינה הוא בחי' ממכ"ע מבחי' הארת הקו שאינה אלא הארה א' מעצמות אוא"ס שלפני הצמצום כו' שנק' סוכ"ע בכלל כידוע, וידוע דביו"ד¹⁰ נברא העוה"ב מאין ליש שהוא רק בחי' הארה דממלא הנ"ל, וא"כ אינו רק בחי' הארה דהארה בנשמות שנהנין מזיו זה כמ"ש כי¹¹ עמך מקו"ח באורך נראה אור כו' אבל בחי' מקור כל התענוגי' שלמע' מבחי' זיו ואור ע"ז אמר כי עמך מקו"ח והוא בחי'