רעח

שהתלמוד⁹⁵ בבריאה בבחי' הטעמים כו', ושרש החכמה דאצי' הוא בבחי' הח"ס דא"א שנק' חכמה נעלמה שהוא בחי' טעם כמוס לרצון שבמצוה כו', אבל הנה המצוה עצמה היא רצון בלתי טעם כלומר למעלה גם מטעם כמוס כו', אך הנה בזמן הגלות המצות הן למטה מן התורה דהיינו שהמצות מקבלים מן התורה כי⁹⁶ המצוה נק' מצות המלך שהוא ציווי המלך בלתי ידיעת טעם לצווי ואינו אלא קבלת עומ"ש בלי טעם, והיינו מפני שבזמן הגלות המל' מקבלת מז"א וע"כ מצות שנק' מצות המלך מלכות דאצי' מקבלי' מו"ק דז"א דתושב"כ דאור אבא מאיר שם כנ"ל. ולכך נאמר בפ' שני' וקשרתם תחלה שהוא כללות המצות שהוקשו לתפילין ואח"כ ולמדתם כו' כי מזכיר את הנמוך ואח"כ את הגבוה כסדרן מלמטה למעלה בסדר המדריגות שעולים זה למעלה מזה והמצות שרשן בבחי' מל' מזכיר תחלה ואח"כ א' ולמדתם שהוא התורה שהוא בבחי' ז"א, כי פרשה והי' א"ש מדבר בזמן הגלות כמ"ש וסרתם ואבדתם כו', אבל הנה לע"ל כתיב אשת חיל עט"ב כנ"ל דבחי' המל' לאחר הבירור תעלה למעלה מבחי' שם מ"ה דז"א שנק' בעלה לפי שתעלה לבחי' ס"ג דבינה ובבחי' בינה מאיר שם אהי' דכתר כמ"ש אהי'⁹⁷ אשר אהי' כידוע, והיינו בחי' עלי' שלישית דמל' שתעלה לבחי' הכתר דא"א שלמעלה גם מבחי' ח"ס דא"א, והיינו ענין שורש המצות למעלה שהן למעלה גם מבחי' טעם כמוס לרצון אלא רצון פשוט בלתי טעם ותענוג גלוי לרצון (והיינו בחי' י"ג⁹⁸ חוורתי שבגולגלתא דא"א שהוא בחי' עונג העליון הנעלם שלמעלה מבחי' גלוי העונג שבח"ס כנ"ל וד"ל) ואז יהי' שורש המצות גבוה משורש התורה ותקבל התורה מן המצות כו' וע"כ מזכיר בפ' ראשונה מצות ת"ת קודם ואח"כ וקשרתם כו' שהן המצות דהיינו כסדר עליות המדריגות מלמטה למעלה כנ"ל לפי שהמצות יהיו גבוהים לעתיד יותר מן התורה מטעם הנ"ל ופ' ראשונה מדבר לעתיד כמשמעות לשון ואהבת שעתיד לאהוב ואז יהיו הדברים האלה כו' וע"כ לא נזכר ואספת דגנך בפ' ראשונה לפי שבחי' הבירורים לא יצטרכו לעתיד כנ"ל ומה שנק' רצונו של מקום יהי' לעתיד בבחי' המשכת אורות מקיפים דתהו שהן למעלה מבחי' התיקון כנ"ל, וע"כ נזכר בכל מאדך בפ' ראשונה שהוא בחי' מקיף דכתרי' דתוהו ולא נזכר בכל מאדך בפ' שני' לפי שבפרשה שני' מדבר עכשיו בזמן הבירורים שהוא ואספת כו' והן מעשה המצות ג"כ שמקבלים מחכמה שבתורה שהוא שם מ"ה דז"א דתיקון כנ"ל ואספת דגנך נז' בפ' שני' ולא בפ' ראשונה והכל מטעם א' הנ"ל וד"ל.

ובזה יובן ג"כ שורש ענין תפילין דרש"י ותפילין דר"ת דהנה ידוע בפע"ח בשער התפילין דרש"י ד' פרשיות כסדרן קדש והי' כי יביאך שמע והי' א"ש היינו חו"ב ת"ת ומל' שהן או"א זו"נ והוא כסדר אותיות דשם הוי' יו"ד באור אבא ה'