ערה
בשיר וזמרה כו' וכמ"ש77 בזהר בפי' אלקים אל דמי לך כידוע, ולכאורה אין לזה הבנה דאיך שייך בחי' שיר וזמרה בבחי' מל' שנחשבת מי' ספירות ואיהו78 וחיוהי חד כידוע ולמען יזמרך משמע שמזמרת לפני ה' כו'. אך הענין הוא דאין בחי' שיר שייך רק בבחי' הכלים ולא בבחי' האורות. והענין הוא משום דעיקר בחי' שיר הוא בחי' ההעלאה של העלול בעילה שלו כמ"ש במ"א79 בענין שירה של המלאכים כמ"ש במשנה בעלי השיר יוצאין בשיר כו' שהוא בחי' ביטול היש לאין כו', אך כל בחי' עילה ועלול אינו אלא בבחי' הכלים ולא בבחי' האורות, ולא80 כדעת הפרד"ס שגם באורות יש בחי' עילה ועלול כמבואר בשער עצמות וכלים, שהרי כל עיקר בחי' התהוות עלול מעילה אינו אלא ע"י אמצעי' הכלים דוקא, כמו התהוות השכל מן המשכיל אינו אלא מבחי' הכלי שלו, דהיינו כאשר יש בחי' כלי וחומר הנושא לצורת כח המשכיל אזי נמשך התהוות שכליים וסברות רבות מכח המשכיל, וכן מן השכל שבמוח דוקא מתהווה התפעלות המדות דהיינו רק מבחי' כלי המוח, אבל כאשר האורות בלתי כלים כמו בכחות הכלולים בעצמות הנפש א"א לומר שיתהווה שם השכל מכח השכל אלא כלולים זב"ז ומתאחדים כולם בנפש כו', וכך יובן למעלה דבבחי' האורות העליונים מצד עצמן הן כלולים במאציל בתכלית האחדות הפשוטה וא"א לומר בהן בחי' השתלשלות עילה ועלול ושהעלול יוכלל בעילתו, רק כשבאים בהתלבשות בבחי' כלים כמו חכמה81 מוחא קרקפתא כתר חסד דרועא כו', כמו שאנו רואים בחוש שעליית המדות בשכל והשכל למעלה מן השכל אינו [אלא] דרך אמצעי' הכלי ולא בבחי' האורות, והשינה תוכיח שהמדות והשכל עולים כ"א בעצמות הנפש כו' וד"ל. וא"כ מ"ש למען יזמרך כבוד כו' הוא בבחי' הכלים דע"ס דמל', דהיינו בחי' למ"ד כלים דמל' שמתלבשים בבי"ע, י' כלים הפנימי' בבריאה וי' האמצעי' ביצירה כו', אבל בבחי' האורות א"א לומר בחי' שיר וזמרה שהוא בחי' עליית העלול בעילתו אחר שאין העלול נפרד שם מעילתו כלל כנ"ל וד"ל.
והנה בזמן בהמ"ק נאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום וכן אלקים אל דמי לך כו' שהוא בחי' מל' דאצי' שעולה למעלה באצי' תמיד בבחי' שיר וזמרה שהוא בחי' עליות והתכללות העלול בעילתו כו' ואעפ"י שאין זה רק בבחי' הכלים דמל' דאצי' ולא בבחי' האורות כנ"ל, אבל בזמן בהמ"ק הוה קיימא סיהרא באשלמותא
הערות
- 77. וכמ"ש בזהר בפי' אלקים אל דמי לך כידוע : ראה זח"ב רנו, ב. קמ, א. ועוד.
- 78. ואיהו וחיוהי חד כידוע : תקו"ז בהקדמה (ג, ב).
- 79. במ"א בענין שירה של המלאכים כמ"ש במשנה בעלי השיר יוצאין בשיר : שבת נא, ב. וראה תו"א ז, ג. קיג, א. לקו"ת ברכה צח, א. סידור עם דא"ח ערה, ב. תו"ח בראשית לד, ד. ובמ"מ שם.
- 80. ולא כדעת הפרד"ס שגם באורות יש עילה ועלול : ראה גם בהגהות לד"ה פתח אליהו תרנ"ח ע' ס, וסה"מ תרס"ה ע' רעג. (בשני מקומות הנ"ל מבואר שגם לשיטת הפרדס ענין עילה ועלול הוא רק בהכלים ולא באורות, ועי' במובא בליקוט פירושים לתניא (חיטריק) אגה"ק ס"כ, ע' שצו ואילך. ובמאמר כאן כנראה קאי לאופן הביאור בשיטת הפרדס שגם האורות הם בציור ואינם אחדות פשוטה, ראה לעיל בס' זה ע' רלו, אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' רסג, המשך תרס"ו ע' קסב, ובמובא בס' הערכים חב"ד כרך ד' ע' קז).
- 81. חכמה מוחא קרקפתא כתר חסד דרועא : תקו"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.