רעג

עיקר יניקתם מבחי' שערות שנמשכים וצומחים רק מבחי' פסולת דמים, וגם זאת הן יוצאין בבחי' צמצומים גדולים, מלבד שהן באים רק מבחי' המותרות והפסולת הרי הן נמשכים כאו"א רק דרך גומא קטנה שממנה יונקת עיקר השערה ונמשך תוך חללה והוא מצומצם מאד (וכמארז"ל⁶⁷ ע"פ בסערה כו' בין טפה לטפה ובין שערה לשערה לא נתחלף לי כו', כי כל שערה יש לה גומא בפ"ע כו'), ונמצא ששרש יניקה זו מתחלת מפסולת ומותרות הדם שבבשר (וכן ממותרי המוחין שבראש צומחים שערות שבראש כידוע) אך בנקבי העור דחשמ"ל בוקע הארה מצומצמת הזאת ומסתיימת בסוף השערה, והנה הגם שעור מפסיק בין השרש של יניקת השערה לסופה מ"מ ע"י חיבור העור בבשר והשערות מושרשים בעור בגומות הן הרי המה טפלים לעור ובשר ונאחזין ונגררין אחר שרשיהן בבשר ואינם בחי' נפרד כלל בפ"ע (שהרי כשימשוך השערה יכאוב לבשר אך כשגוזז אינו מרגיש כאב בבשר לפי שגוזז את השערה בלבד ואין נוגע כלל בעיקר יניקתה בגומא שבתוך הבשר והעור, ונמצא הפרש גדול בין גוף השערה לעיקר שרשה בגומא שבתוך העור והבשר, שעיקר שרשה יש לה שייכות עם עצם הבשר והעור עד שירגיש כאב כשמושך השערה מחמת שנוגע בגומא כנ"ל אבל לגוף השערה אין לה שייכות כלל עם הבשר וע"כ לא ירגיש כאב כלל בגזיזה).

והנמשל מכ"ז יובן למעלה בבחי' שערות דעור דנוק' דז"א יש בהן ב' מדריגות הא' עיקר שרשם בגומא כו' והב' גוף השערות והיינו יודי"ן ווי"ן כי הגומא שבתוך הבשר והעור הוא כמו יו"ד שבראש הוי"ו וגוף השערה הוא רגל הוי"ו שנמשך מראשו והולך ומתקצר (וכמ"ש⁶⁸ בע"ח בענין קדש יהי' גדל כו' בשערות דראש' ממותרי מוחין סתימאה שהן כמו ווי"ן והיינו בווי"ן⁶⁹ תתקטר), ובחי' עור דחשמל מפסיק לחלק לחלקים מצומצמים בריבוי נקבים וגומות שבעור שבוקעין לחוץ, והנה כאשר בחי' השערות מחוברים בשרשן שהן יודי"ן שבתוך הכלים דע"ס יש להם שייכות ויחוד קצת בכלים דע"ס דנוק' (עד"מ שמרגיש כאב בהמשך השערה) אך כשגוזזין אותן נעשים נפרדין מעיקרי שרשיהן ואין להם שייכות ויחוד כלל עם העור והבשר שנק' כלים ואברים ואז הע' שרים שמקבלים מבחי' השערות הנגזזין נק' בחי' נפרד לגמרי כמו שר של מצרים שאמר לי⁷⁰ יאורי כו' או ידינו רמה וכיוצא, אמנם בחי' גזיזה זאת הוא ירידה גדולה להן להפרידן משרשן כי בודאי הרבה חיות ואור יונקת השערה בעודנה מחוברת בעור ובשר שיונקת תמיד מחיות ואור בבשר משא"כ כשנגזזו לא יומשך עוד חיות בהן רק מה שכבר נמשך בהן, כי בחלק החי גם בחי' הצומח שבו יקרא ע"ש בחי' החי להיותם צומחים מן החי, ואין לצומח שצומח מן הדומם כתבואה ערוך לו כלל, וכמו"כ ודאי אין ערוך לצמיחת קרן הבהמה לצמיחת שער הזקן באדם ששער הזקן הוא בחי' צומח שבמדבר וקרן