רסט
ובכל זה מובן פי' עושין רצונו של מקום דהיינו בחי' הבירורים הנ"ל שנעשה ע"י שם ב"ן שיורד בבי"ע שזהו עיקר הרצון של בחי' מל' בהתלבשותה בבי"ע ולכך נק' רצונו של מקום שבמל', וגם נק' רצונו של מקום מטעם שנמשך בחי' המשכת מ"ד בשביל העלאת מ"ן כנ"ל ומכ"ש בחי' המשכת מ"ד שאחר העלאת מ"ן כנ"ל, וכ"ז נכלל בפי' ואספת דגנך משום דמה שאמר ונתתי מטר בחי' מ"ד הוא בשביל העלאת מ"ן כנ"ל וד"ל. אך עדיין יש להבין למה נק' בשם רצונו של מקום שהוא בחי' הכתר שנק' רצון העליון כידוע. אך הענין הוא דבחי' הכתר של כל עולם הוא בחי' הרצון של כל עולם, כמו כתר דבריאה הוא בחי' הרצון להיות עולם הבריאה וכמ"ש38 בזהר בכמה דוכתי' כד סליק ברעותא למברי' עלמא כו' וכן כתר דיצירה וכתר דעשי' מאחר שנאמר לכבודי39 בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כו' וכמו"כ בחי' כתר דאצי' היינו כשעלה ברצונו להאציל כו', ובכל עולם שהוא הנה עיקר הרצון הוא בשביל בחי' הבירורים שבאותו העולם מחשוכא לנהורא כו', כמו הרצון לבריאה הוא בשביל בירור דבינה דבריאה כי כאשר עלה הרצון לבריאה נבראו ע"י בחי' אורות וכלים גם בחי' נוגה דבריאה ועיקר הרצון הי' כדי לברר בחי' נוגה דבריאה, וכן בכתר דיצירה לברר נוגה דיצירה וכן בכתר דעשי' כו', וזהו הנק' רצונו של מקום בכל עולם ועולם לפי מדריגתו, גם בעולם האצי' נק' רצונו של מקום דאצי' בחי' כתר דאצי', ועיקר הרצון שנק' כת"ר הוא בשביל בירור שבנוגה דאצי', וסדר ההשתלשלות של הכתרים בכללות היינו שמבחי' מל' דא"ס (או מל' דא"ק) נעשה כתר לאצי' ומבחי' מל' דאצי' נעשה כתר דבריאה ומבחי' מל' דבריאה נעשה כתר דיצירה כו'.
אך למה תלה עיקר שם הרצון על בחי' מקום שהוא בחי' ו"ק מעלה ומטה כו', הענין הוא לפי שעיקר גלוי הארת הכתר בבינה שהוא בבחי' יש בהתפשטות אורך ורוחב שבו מתהווה גדר ו"ק מזרח ומערב כו', עד"מ השכל הבא בהשגה שמתפשט אז לימין ולשמאל שהוא לזכות ולחוב ויש בו אורך ורוחב גם גדר מעלה ומטה כו', משא"כ קודם בואו לידי השגה והסברה עדיין רק שנברק ומאיר כברק בבחי' נקודה א' דחכמה שאין בו בחי' התפשטות כלל ודאי שאין בו גדר ו"ק כלל כידוע40 בענין נקודה קו שטח, ואמנם בחי' נקודה דחכמה הוא בחי' ממוצע בין הכתר לבינה כידוע בעין ג"ר כח"ב שהוא כדמיון מעיין הנובע מן התהום שהמעיין ממוצע בין התהום לנהר דהיינו שבמעיין מתקצר ומתעלם עצם שפע התהום וממנו מתרחב אח"כ בהמשך הנהר שנק' רחובות כמ"ש41 בע"ח בענין שאול מרחובות הנהר וכך כתיב והחכמה42 מאין (דכתר) תמצא הרי גם החכמה נק' אין עדיין להיותה
הערות
- 38. וכמ"ש בזהר בכמה דוכתי' כד סליק ברעותא : ראה זח"א פו, ב. עד, א.
- 39. לכבודי בראתיו : ישעי' מג, ז.
- 40. כידוע בענין נקודה קו שטח : ראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' שלב ואילך, שלז ואילך. דרושי חתונה ח"א ע' קכו. דברים ח"ד ע' א'תע. וש"נ.
- 41. כמ"ש בע"ח בענין שאול מרחובות הנהר : ע"ח שער דרושי הנקודות (ש"ח) פ"ד. מבוא שערים ש"ב ח"ב פ"ח. וראה זח"ג קמב, א. עמק המלך שער עולם התוהו (ש"ו) פמ"ו (כה, א). פמ"ח (כח, א). פנ"א (ל, א).
- 42. והחכמה מאין : איוב כח, יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.