רסא

מי בוכי' מעוררי' י"ג מדה"ר כמ"ש למעלה בפי' אני לדודי ודודי כו', ולפי ערך בחי' הרוממות כך ערך התפשטות הרחמים הרבים כמו שאנו אומרים המלך המרומם לבדו כו' ע"כ ברחמיך הרבים רחם עלינו, כי כל הגבוה גבוה יותר יותר יתפשטו רחמים רבים ממנו, וכמו מלך בו"ד שרוממותו דוקא גורמת הרחמנות כי כולם שפלים נגדו כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו ענין אהבת בכל מאדך בפ' הא' שבאה ע"י התשובה שמעוררת למעלה רח"ר בלי גבול שהוא למעלה מבחי' אהבה וחסד דונתתי מטר ארצכם שבפרשה שני' כנ"ל וד"ל. וזהו ג"כ פי' עושים רצונו של מקום להמשיך מבחי' רצון העליון מקור הי"ג מדה"ר שיתפשטו עד למטה מטה בבחי' מקום שבמל' שנק' סופא דכל דרגין כי נעוץ תחלתן בסופן, וע"כ נק' המשכה זאת רצונו של מקום וד"ל.

אמנם יש הפרש בין בחי' י"ג מדה"ר כמו שהם עדיין בשרשם העצמי בבחי' הכתר שנק' רצון העליון, בין בחי' התפשטותם וירידתם למטה מטה. הגם דהא בהא תליא דמפני הרוממות דכתר כך ערך ירידתם למטה, מ"מ בהתפשטותם וירידתם למטה משתנה מהות אור הרצון ונעשה בצירוף אותיות באופן אחר והוא אותיות דונוצ"ר חסד כו' שהן אותיות רצון בשינוי הצירוף כי⁵² תיבת ונוצר אותיות צנור להוריד ירידות ההמשכה של רצון העליון למטה עד"מ קילוח הצינור שממשיך המים למרחוק ולהלאה עד למטה מטה מאד, כך ונוצר חסד העליון לאלפים ורבבות מדריגות עד למטה מטה מאד, וכן יתפרש לאלפים לשון אאלפך⁵³ חכמה, ותיבת לאלפים מורה ריבוי האלפים מפני ריבוי מיני המשכות הרצון מכת"ר לחכמ"ה להיות נק' חכי"ם ומבין כמ"ש והחכמה⁵⁴ מאין כו' כי החכמה נק' מעיין וכמו מעיין הנובע שיש כמה מעינות נובעים וכולם נובעים ממקור מוצא מים אחד כו', וז"ש נוצר צינו"ר השפע מכתר נחלק לכמה מדריגות הנק' אלפים דחכמה כדי להתפשט למטה כי כל שפע אינו יורד למטה רק באמצעית החכמה דוקא כמ"ש כולם⁵⁵ בחכמה עשית (ושם מ"ה דחכמה הוא במלוי אלפי"ן כי האל"ף הוא בחכמה והבי"ת בבינה כמ"ש⁵⁶ הני דרדקי אל"ף בי"ת אלף בינה וכמ"ש⁵⁷ בציור האלף במ"א וד"ל).

ובכל הנ"ל יובן ג"כ ענין אחד שיש להבין בשורש פרשיות דק"ש דהנה בפ' השני' אמר תחלה וקשרתם⁵⁸ שהוא כללות כל המצות כי הוקשה⁵⁹ כל התורה כולה לתפילין כידוע ובפ' הראשונה אמר תחלה ושננתם כו'. והענין הוא כנ"ל דע"י