רנד

שממתיקין כל גבורו' הקשות דנוגה בתמידו' וע"כ נא' בתמיד דוקא את קרבני לחמי כו' ריח ניחוחי תשמרו להקריב כו' וד"ל. ומ"ש עולת תמיד העשוי' בהר סיני לריח ניחוח כו', הענין הוא לפי שבהר סיני ניתנה התומ"צ ששרשן ג"כ בכתר דא"א שהוא בחי' גלגלתא דא"א וח"ס כו', וכנ"ל בשרש התורה שנק' ריח לעורר מבחי' השינה כו'. אבל בחי' מקור התורה והמצות שבתרי"ג ארחין הוא בחי' הריח שבעולת תמיד מפני שעולה ומגיע עד בחי' חיי דחיין שהוא בחי' מל' דא"ס שמאיר בפנימי' דע"י וא"א כנ"ל להמשיך משם מקור התורה והמצות שבכתר כו'. וז"ש עולת תמיד העשוי' כבר בהר סיני להיות עולה למעלה במל' דא"ס לריח ניחוח כדי שיומשך משם מקור התורה והמצות כו' וד"ל וע"כ ביטל יוחנן כה"ג את המעוררי' שאו' עורה למה תישן ה' כו', כי בזמן בהמ"ק מפני ריח הקטורת והקרבנות אין בחי' שינה לפני המקום כלל מטעם הנ"ל וא"צ למעוררי' כו'. משא"כ בזמן הגלות אין¹³⁸ להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה במקום היכל ק"ק כו'. אבל התפלה עכשיו נק' ג"כ בחי' עולת תמיד להיותה עולה תמיד מבירורי נוגה. כי¹³⁹ התפלה תקנו במקום קרבן ממש כידוע, והוא¹⁴⁰ למעלה בחי' עליי' שם ב"ן דמל' מנוגה דבי"ע כמ"ש¹⁴¹ בזהר ע"פ אלקי' אל דמי לך דקארי תדיר לנהורא עילאה כו', וכמ"כ¹⁴² למען¹⁴³ יזמרך כבוד ולא ידום, והוא הנק' עולת תמיד מפני שעולה תמיד כו' וד"ל (ובחי' עולת תמיד דמל' מבי"ע היא העשוי' בהר סיני לריח ניחוח כו' כי סוף מעשה עלה במחשבת המאציל תחלת שיהי' עולה לריח ניחוח כו'. והיינו משל¹⁴⁴ דבת מלך שהריחה ציקי קדירה תאמר יש לה גנאי כו', ובת מלך הוא בחי' מל' דא"ס וציקי קדירה הן גבורות דנוגה כו' והביאו לה עבדיה בחשאי היינו בש"ע¹⁴⁵ שנק' צלותא דלחש וכמ"ש במ"א וד"ל).