רנג

שביכולתם להמשיך מבחי' חיי דחיין רוח חיים חדש תמיד כנ"ל ונק' למעלה בחי' סם חיים, וכמ"ש על התורה¹²⁸ שנק' סם חיים למיימיני' בה להיות שרשה מבחי' גבורה דע"י שבח"ס כמ"ש מימינו¹²⁹ אש דת למו, אבל למשמאילים בה מתהפך להיות סמא דמותא היפך בחי' סם חיים כו', וכנ"ל בסממני הרפואות. ונמצא מצד בחי' השבירה שנפל בבחי' גבורו' דנוגה נק' סם המות ומצד שרשם למעלה בבחי' הגבורות העליונות דע"י נק' סם חיים (וע"כ סמך ב' דברים הללו יחד הסולח¹³⁰ לכל עוונייכי הרופא לכל תחלואייכי כו', כי סליחת עוונות הוא להמתיק גבורות קשות דנוגה שממיתים לנפש כמ"ש רגליה¹³¹ יורדות מות ואין¹³² מיתוק הדין אלא בשרשו מבחי' הגבורות דע"י שנק' סם חיים והיינו הרופא כו' וד"ל). ובזה יובן שרש ענין ריח הקרבנות ובפרט בחי' ריח הקטורת שעולה על כל הקרבנות כמ"ש ישימו¹³³ קטורה באפיך כו' וכתיב שמן¹³⁴ וקטורת ישמח לב, וכידוע בדרז"ל דהקטורת¹³⁵ מעשרת כו'. כי הנה מבואר בע"ח בשרש י"א סממני הקטורת הצרי והציפורן כו' שהן מקור חיות י"א ארורי' דקליפה. ולכאורה יפלא דא"כ מה מעלת הקטורת חשובה כ"כ למעלה. אך הענין הוא די"א סממני הקטורת כמו שהן נפלו למטה הן בחי' גבורות קשות להחיות לסט"א וע"ד הנ"ל בסמים החריפי' שיכולים להמית כו', וכך בסט"א כתיב רגליה יורדות מות, ובזהר נקראו אילנא דמותא כו'. אבל בהקטיר הי"א סממני' הרי עולה בחי' הגבורו' הללו למעלה מעלה במקור שרשם בגבורות דקדושה עד רום המעלות בבחי' גבורו' דע"י שנק' ריח דחוטמא כו', ששם הן נעשי' בחי' סם חיים להמשיך מבחי' חיי דחיין תוס' אור וחיות חדש כנ"ל. וכמשל סממני הרפואות שביכולתם להחיות רוח חדש כו'. והיינו מפני עוצם תוקף כח הגבורות דסממני הקטורת למעלה מעלה, והוא הטעם לעוצם ירידתן ונפילתן למטה מטה כ"כ להיות יניקות הקליפות מהן, כי¹³⁶ כל הגבוה גבוה ביותר יותר ירד ויפול למטה מטה ביותר וכמשל הידוע ומבואר במ"א וד"ל.

ובכ"ז יובן שרש ענין עולת תמיד העשוי' בהר סיני לריח ניחוח כו'. פי' כי שרש ריח הקרבנות מגיע תמיד בבחי' חיי דחיין להמשיך משם אור חדש כנ"ל, ע"כ נק' עולת תמיד. משא"כ עולת שבת בשבתו ועולת חודש בחדשו שאינו נק' עולת תמיד רק בשבת ור"ח בלבד, לפי שעולת¹³⁷ תמיד של שחר מכפר על עבירות בלילה ותמיד של בה"ע מכפר על עבירות דיום, ונמצא יש סליחת העונות בתמידות יום ולילה ואין זה רק מפני בחי' ריח ניחוח התמידי' שבקרבנות שבכל יום