רמח

שנק' לי ראש כו', וע"כ ע"י ישראל דוקא נמשך אא"ס בחכ' שבתורה, וכנ"ל בענין המאמר דכשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א בלא ישראל, מפני ששרשם ג"כ בבחי' הרוח שהוא בחי' ת"ת דז"א שנק' בריח התיכון כו' כנ"ל. וע"י ביטול תורה גם בכאו"א מישראל גורם בחי' שינה בבחי' חב"ד דז"א שהוא ישראל דלעילא כו', לפי שכל נפש מישראל אפי' קל שבקלים יש לו שרש בבחי' ז"א דאצי' שהוא ישראל דלעילא שהרי בחי' למ"ד כלים דז"א פנימי' ואמצעי' וחיצוני' מתפשטין בבי"ע ונעשים נר"נ, נשמה בבריאה רוח ביצי' ונפש בעשי'. וכל א' מישראל אפי' פחות הערך יש לו נפש דעשי' עכ"פ, והרי שרש נפש דעשי' בבחי' י' כלים החיצוני' דז"א. וגם זה ידוע דכל א' מישראל גם פחות הערך שאין לו רק נפש דעשי' עכ"פ מ"מ יש לו כל בחי' נר"נ אלא שאין בגילוי אצלו רק בחי' נפש דעשי', ובחי' הרוח שלו נשאר בהעלם ביצי' ובחי' נשמה שלו נשאר בהעלם בבריאה. כי כל עולם כלול מג' מדריגות בי"ע שהן נר"נ כו', והרי ארז"ל דאע"ג⁹⁵ דאיהו לא חזי מזלי' חזי כו', וגם בחי' רוח ונשמה שלו שנשארי' בהעלם בבריאה ויצי' נק' בחי' מזלי' לגבי בחי' נפש דעשי' שמתגלה למטה, וכמ"כ שרש נר"נ דבריאה יצי' עשי' בבחי' למ"ד כלים דאצי' נק' בחי' מזלייהו שלהם כו'. וא"כ ע"י ביטול תורה דנפש דעשי' ג"כ גורם בחי' שינה במוחין דז"א מאחר שמוחין דז"א מתפשטין בג' מיני כלים באצי' ונעשי' נר"נ בבי"ע כו'. וז"ש אין⁹⁶ קורא בשמך כו' דקאי על ביטול תורה, כי הקורא בתורה קורא וממשיך אא"ס בחב"ד כו' ולהיפך אפי' א' שקורא בתורה שכינה עמו לקבל מבחי' המוחין דז"א כו' וד"ל.

והנה י"ל שרש ענין השינה למעלה מהו, דהנה אנו רואים בבחי'⁹⁷ שינה הגשמי' למטה שאינה באה לאדם רק בסיבת המאכל שאוכל כידוע, ויש בזה ענין עמוק מאד. דלכאורה יפלא דבר הזה במאד, שהרי אור השכל מתלבש במוחין שבראש תמיד מפני שהמוח הוא כלי וחומר מוכן לקבל צורת אור השכל כמו כח הראי' בכלי העין, ולמה ישתנה אור השכל שלא יאיר אורו בכלי המוח ויסתלק גם מלחשוב ולהרהר במוח מפני שאכל מאכל בשר או לחם, וגם ישתנה אור וכח הראי' מלהתלבש בחומר כלי העין כשאכל מאכל כו'. אך הענין הוא משום דבחי' השכל שבכלי המוח הוא עיקר נפש השכלית הנק' בחי' מדבר והמוחין שבראש הן בחי' הכלי שלה. וכאשר אוכל האדם מאכל בשר או לחם שהוא בחי' חי ובחי' צומח שהן למטה ממדריגת בחי' מדבר והמאכל מתעכל ונברר הפנימי' שבו ועולה למוח כידוע, הנה מפני שבחי' החי דבשר וצומח דלחם הן דברי' זרים נבדלים ומרוחקים מבחי' מדבר שהוא אור השכל ע"כ בהעלותם לכלי המוח ויתערבו כחם בכח וחומר המוח שבראש אזי יסתלק אור השכל ולא יאיר בכלי המוח לפי שאין החי וצומח מהדברי' המוכנים לקבל צורת השכל כלל, וכמו זר נחשבו לגביו. ומזה באה סיבת השינה בכלי המוח שהוא הסתלקות השכל והמח' מכלי המוח עד שגם אור וכח