רמג

ולהבין ⁴⁶ ביאור הדברי' הנה יש להקדי' תחלה בשרש ענין הרוח, דהנה ידוע שיש ד' יסודות אש רוח מים עפר ויסוד האש גבוה במעלה מכולן, וע"כ אנו רואים שיש בטבע האש לעלות למעלה מעלה מכל היסודו' גם מיסוד הרוח, שהרי אין בטבע הרוח לעלות למעלה כ"כ רק הוא מתפשט לצדדיו בלבד. אמנם הנה אעפ"י שיש הוראה בטבע האש שעולה למעלה שהוא יותר נעלה מכל היסודות מ"מ במהות מציאות האש הנה אנו רואי' שהוא למטה הרבה במדריגה ממציאת הרוח שהרי האש גשמי הוא ונתפס במישוש וגם נתפס בחוש הראות שנראה לעין גשמי, משא"כ יסוד הרוח שהוא כמו האויר שאינו נתפס במישוש כלל כי הוא דק יותר, וגם אינו נתפס בראות מפני דקותו, וגם אם נראה לעין קצת הוא נראה בדקות גדולה, ומכ"ש הרוח שאינו האויר אלא הוא כח רוחני הדוחה את האויר לצדדיו (ולמעלה הן המלאכי' שנאמר בהן עושה⁴⁷ מלאכיו רוחות וכמו רוח⁴⁸ אלקים מרחפת כו') שאינו נראה כלל, ומ"מ מציאותו נודע בהתגלו' גדולה כמו רוח חזק מאד שמשמיע קול רעש גדול כידוע. אך הענין הוא דאש היסודי הרוחני הוא אויר דק בתכלית מופשט מכל גשם הנתפס במשקל או בראות כלל והאש הגשמי עולה למקור חוצבו וכמ"ש במ"א בענין אור מים רקיע שהאור⁴⁹ הזה הוא למעלה מן האויר שנק' יסוד הרוח כו' והאויר שלמטה הימנו שיש לו תפיס' במשקל ובראות בדקות עכ"פ הוא ממוצע בין יסוד המים ובין יסוד האש הדק הנ"ל, והיינו הרוח שיש בו כח הדוחה את האויר למעלה או למטה וירידתו למטה הוא ענין יסוד המים כמו שמתהווה הענן מהגשמת האויר וירידתו למטה כמ"ש⁵⁰ הרמב"ם דאידי הארץ עולין נ"א⁵¹ מיל מן הארץ ונעשין אויר גשמי מעט מעט בירידתם למטה מטה עד שמתגשמי' ונעשי' עבים ועננים גשמיי' להמטיר מטר, והוא ע"י כח הדוחה את האויר למטה והיינו הרוח שנק'⁵² בגמ' זיקי דמקמי מיטרא כמ"ש משיב הרוח ואח"כ מוריד הגשם, וגם פעולת הרוח להעלות העבים הכבדי' שירדו בתחתית הארץ להיו' עולין למעלה וימטירו מטר על מקומות הצריכים וכמ"ש מעלה⁵³ נשיאי' מקצה הארץ (והיינו⁵⁴ כמ"ד דעבים מן הים מתמלאים ולא מן הים ממש אלא מלחלוחית האידין שעולין מן הים יותר מן היבשה וגם מטעם זה הרוחות חזקות יותר בים מיבשה כידוע).

והנה יש עוד רוח שנק' בגמ' זיקא דבתר מיטרא, והוא הרוח המנשב על עפר הארץ ממש ונכנס בתוך תוך חלקי עפר הארץ, ופעולתו הוא שמחליש הקושי והיבשות שיש בעפר הארץ ומרפה ארעא להיות מתלחלחת הטיב מן המטר כדי