רלו

דע"ס גם הן בחי' מציאות ומהות דבר מה כנ"ל. וגם א"א לפרש לפ"ז המאמר דאיהו⁶ וחיוהי חד דקאי על בחי' האורות דע"ס דאיך מתייחדי' לגמרי בבחי' העצמות אחר שהן במספר עשר מציאות עשר⁷ ולא תשע כו' וגם הן בבחי' מציאות ומהות דבר מה ועצמות אא"ס מושלל מכל בחי' מציאות וכמ"ש לאו⁸ דאית לך מכל אינון מדות כלל כי הוא ית' בעצמו אור פשוט בתכלית האחדות הפשוטה כידוע. אלא בהכרח לומר בענין ב' מדריגות דאור וכלי שבע"ס דלא כמובן לכאורה בסה"ק דקאי על מציאות הנאצלים אלא⁹ הוא בחי' גילוי אור המאציל להאציל את מציאת הנאצל וגופו של מציאת הנאצל הוא הנק' בחי' כלי של האור כמו ספי' חכמה שנאצלה מן המאציל הנה בחי' גילוי האור והשפע להאציל למציאת החכמה נק' אור החכמה וכאשר כבר נאצל מציאת החכ' הרי נק' מציאת החכמה עצמה בשם בחי' כלי לאור של המאציל שהאציל לחכמה. וא"כ אין הפי' בכלי החכ' שהחכמה כבר ישנה במציאות והכלי הוא רק בחי' הגבלת מציאותה בלבד אלא גופה של מציאת החכ' נק' כלי והיא עצמה בחי' הגבלת האור שלה דהיינו אור הנשפע מהעצמות להאציל את מציאותה הרי בעצמות מציאותה היא מגבלת לאור הזה כו'. ולפ"ז יתפרש שפיר מ"ש בס"י דע"ס בלי מה בלי מהות ומציאות כלל, כי כל בחי' האור של כל ספי' אינו בגדר מציאות ומהות מדה וספי' עדיין אלא רק שהוא בחי' גילוי אור הנשפע מן המאציל להאציל אותו המציאות כנ"ל. ולכך אמר ג"כ דאיהו וחיוהי חד ממש, כי לפי פי' זה הרי כל בחי' האורות דע"ס מתייחדי' בבחי' עצמי' המאציל בתכלית היחוד אחר שהן מושללים ג"כ עדיין מכל מציאות ספי' ומדה כנ"ל וד"ל.

אך הנה י"ל ביאור דבר זה איך יהי' בחי' גוף מציאת הספי' נחשב לבחי' כלי להגביל את האור כו'. ותחלה י"ל היטב ביאור ענין ובחי' האצי' מהו. כי הנה הטעם שנק' בשם אצילות דוקא ידוע לפי שהוא ענין האצלה והפרשה כמ"ש במשה ויאצל¹⁰ מן הרוח על ע' הזקנים וכן כתיב ואצלתי¹¹ מן הרוח כו'. וביאור זה ידוע שלשון ואצלתי או ויאצל אין הכונה שעיקר מציאותו של הרוח נבואה שבמשה ירד ונח בע' הזקנים שא"כ היו נביאים כמותו ממש, וידוע שלא היו שוים במדריגה עמו כלל שהרי אלדד ומידד שנתנבאו במחנה הי' זה לפלא בעיני יהושע רק משה אמר מי¹² יתן והי' כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו ממש עליהם כו'. אלא פי' אצילות הרוח היינו רק הארה בעלמא שהופרשה להאיר מרוחו של משה על הזקנים (כמו¹³ בשאול שנחה עליו הרוח ונתנבא גם הוא גם שלא הי' ראוי כלל לנבואה, וכך ע' הזקנים לא היו ראוים לנבואת רוחו של משה כלל רק שהאיר עליהם הארה בעלמא).