רלה

כרביא כו') והב' בחי' אדם עילאה שעל הכסא כו' כמ"ש כמים¹⁰⁵ הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, דהיינו לפי ערך בחי' העלאת מ"נ דאדם התחתון שבמרכבה לגבי אדם העליון כך נמשך אור בחי' מ"ד מבחי' אדם העליון לאדם התחתון למהוי¹⁰⁶ אחד באחד שהוא בחי' יחוד זו"נ בכלל, וכמ"ש לבבתני¹⁰⁷ אחותי כלה כו' כידוע. וגם כאן הוא בדרך הנ"ל, דלפי ערך בחי' תשוקת רשפי אש שלהבת י"ה מבחי' אדם התחתון שהוא בחי' המל' כמ"ש רשפיה¹⁰⁸ רשפי אש כו' וכמ"ש ואל¹⁰⁹ אישך תשוקתך כו' כך נמשך ג"כ בחי' אש שלמעלה דאיש שהוא בחי' מ"ד דז"א כמ"ש ה'¹¹⁰ איש כו' ברשפי אש האהבה וכמ"ש מה¹¹¹ יפית כו' אהבה בתענוגי' מלמעלה למטה הבאה ברשפי אש התלהבות התענוג כו' והוא הנק' אש שלמטה ואש שלמעלה בבחי' אכילת אדם כנ"ל בענין אש שלמטה ואש שלמעלה באכילת מזבח (וב' מיני יחודי' הללו הוא ההפרש בין בחי' אכילה לבחי' התפלה כמ"ש במ"א בענין פתח¹¹² במזבח וסיים בשולחן כו'). וז"ש עולת תמיד כו' לריח ניחוח אשה לה' להיות מקור כל בחי' המשכת מ"ד דז"א ממקור הגבורות העליונות שנמשך בבחי' הריח (דחוטמא¹¹³ דע"י מבחי' חיי דחיין) מעצמות אא"ס ב"ה כנ"ל וד"ל.