רלא

ודשן תשבע נפשי בעונג כו', וכמו שנראה בחוש הטבעי שישמן אדם בחלב מרובה רק ע"י התענוגים שמקבל תמיד, וכן בעל תענוג ביותר יותר יתמלא חלב כו' ולמעלה ג"כ ע"י בחי' התענוג הגשמי שנתעלה מהקטר החלבים של הקרבנות מעוררי' למעלה בחי' ריח ניחוח טוב בבחי' תענוג דוקא, והוא ע"י בחי' ארי' דאכיל קרבנין שנתמלא עי"ז בבחי' התענוג העליון והיינו בחי' המשכת תענוג העליון מלמעלה מעלה עד למטה מטה, וזהו ריח ניחוח עד"מ נח"ר שנמשך מן עליי' הריח אל הלב בתענוג מורגש מאד כנ"ל. וז"ש בקרבן נח וירח⁶³ ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף עוד כו', ונמצא ע"י ריח הקרבנות נתעורר מבחי' השינה כמו עד"מ הריח העולה שמסיר המכסה כנ"ל, ועוד שנמשך בחי' ניחוח מעצמות התענוג העליון עד למטה מטה כו'. וזהו פי' ריח ניחוח להוי' שנאמר בכל הקרבנות, פי' ניחוח לשון המשכה מלמעלה למטה לשם הוי' (שהוא בחי' א"ק בכלל או ז"א בפרט כנ"ל), ולכך ביטל יוחנן כה"ג את המעוררי' כנ"ל וד"ל.

(והנה עכשו תפלות⁶⁴ במקום קרבנות תקנום כידוע ואמר⁶⁵ בזהר דשעת צלותא שעת קרבא וכמ"ש בחרבי⁶⁶ ובקשתי ותרגומו⁶⁷ בצלותי ובעותי ואמר עוד בזהר⁶⁸ דמאן דקטיל לחווי' יהבין לי' ברתא דמלכא כו', ולהבין כ"ז הנה כמו שע"י⁶⁹ תמיד של שחר הי' מכופר עון ביטול תורה של לילה וע"י תמיד של בה"ע הי' מכפר על עון ביטול תורה דיום מטעם הנ"ל שהקרבנות דתמידין הן לבחי' ריח ניחוח להוי' לעורר מבחי' השינה כמו ע"י התורה כו' כך עכשו ע"י תפלה של שחר ומנחה וערבית שהן במקום תמידין דוקא כידוע).

וביאור הדבר איך יש בחי' ריח ניחוח גם בתפלה. הנה אמר בזוהר⁷⁰ דכד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה כו' וגם ארז"ל במקום⁷¹ שבע"ת עומדין כו'. והענין הוא כמ"ש איזהו⁷² גיבור הכובש את יצרו, שהוא בחי' בע"ת⁷³ דמשכי' לי' בחילא יתיר כמ"ש בזהר דהיינו לכבוש יצרו בין בועשה טוב בין בסו"מ. וביאור הדבר ידוע להיות כי במ"ע יש ג"כ גבורה אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים