רכג

עולת תמיד

בעזר"ה שבת¹ מברכים תמוז

עולת ² תמיד העשוי' בהר סיני³ לריח ניחוח אשה לה'. הנה י"ל מהו העשוי' בהר סיני דמשמע שהוכנה קרבן עולת תמיד מכבר במעמד הר סיני. ולכאורה פ' התמיד נאמר אחר מעמד הר סיני כידוע, וגם מהו לריח ניחוח וכי יתכן שריח קרבן חלב ודם גשמי יעלה לבחי' ריח ניחוח למעלה שאין להקב"ה גוף ולא דמות הגוף ולא מתוארי הגוף, ואיך יריח ריח ניחוח מהקטר חלב ודם שאינו ריח טוב גם לאדם הגשמי כידוע. אך תחלה יש להקדי' ענין הידוע בפי' מארז"ל דקודם⁴ שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, פי' שמו הוא בחי' התגלות אור וזיו בלבד מעצמותו כבי'⁵ עד"מ שמו של אדם שאינו מבחי' עצמותו רק שנתפס לקרות אותו ע"י השם, כך בחי' שמו של א"ס ב"ה אינו אלא בחי' אותיות התגלות עצמותו כדמיון זיו השמש ואורו שאינו נחשב מעצמות מאור השמש רק שנגלה העצם באותו הזיו ונק' התגלות שלו בלבד שעי"ז נתפס למראה בעין כל, וכך השם אינו אלא להתפס לזולתו לקוראו בלבד כנ"ל וממילא מובן שאין בחי' ההתגלות עושה שום שינוי בהעצמות, וכך למעלה לא יעשה בחי' זיו ואור דא"ס ב"ה שום שינוי בעצמותו כבי' וז"ש אני⁶ ה' לא שניתי כו' (ומה⁷ שאומרים אתה הוא משנברא כו' דכמו שקודם שנבה"ע ונאצל כו' הי' הוא ושמו בלבד הכל בבחי' א"ס כך גם לאחר ההשתלשלו' מבחי' הקו כו' הוא ושמו בלבד וכמ"ש בע"ח דבחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום הראשון הנק' מקו"פ כו' שנק' שמו העצמי בכלל גם אחר הצמצום נמשך האור בבחי' קו כו' הארת מל' דא"ס מאיר לכל ההשתלשלות ונוגע לכולם בשוה וא"כ גם בבחי' אור וזיו דא"ס אין שינוי כלל, וזהו אתה הוא משנברא, פי' אתה בחי' התגלות אותיות שמו שנאמר בו אתה ה' לבדך גם עכשיו כמו קודם שנברא ונאצל כו'. (ובזה יובן יותר פי' מלך⁸ משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול, משום דגם בבחי' אור וזיו דא"ס שנק' שמו הגדול שהוא בחי' מל' דא"ס ג"כ הוא בבחי' א"ס, וע"כ משובח ומפואר בנ'⁹ אלפים יובלות כו' ואין לזה שיעור כלל, וז"ש עדי עד בבחי' נצחיו' דא"ס וד"ל). וזהו מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול, פי' כי גם מקור כל תענוגי העוה"ב בעליות העולמות דאבי"ע עד נ' אלפים יובלות וגם בחי' יום שכולו שבת לאחר עליות הכלליות דנ' אלפים יובלות ג"כ בטלים ונכללים כולם בבחי' שמו הגדול שהוא רק בחי' זיו ואור