ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טלהבין שרשי הדבריםרכ

רכ

שהוא רק בחי' גילוי העצם כידוע, מ"מ ע"י בחי' גילוי הזה תתייחס בערך והשתוות להתפעל מהתפעלות הגוף. ולמעלה יובן הדוגמא מזה ג"כ בבחי' השפעה האלקי' בג' עולמות בי"ע וכמ"ש ואתה78 מחי' את כולם והוא הנק' כח הפועל האלקי בנפעלים שמתלבש בתוך תוכם בבחי' התלבשות ממש ונק' שכינה מפני ששוכן ומתלבש ממש בעולמות. אך הנה כ"ז הדמיון אינו אלא לענין בחי' התלבשו' כח האלקי דמל' דאצי' בפנימיות הג' עולמות דבי"ע דהיינו בבחי' ע"ס דבי"ע באורות וכלים והיכלות ולבושים כו', אבל בחי' כח השפע' האלקי' הנשפע לע"ש דנוגה דבי"ע שמקבלי' מבחי' אחוריי' וחיצוניות דכלים ולבושים דע"ס דקדושה וכידוע וכמ"ש ומלכותו79 בכל משלה וכן כתיב מלך80 אלקים על גוים כידוע, הנה א"א לדמותו לבחי' התלבשות הנפש בגוף שיש להם ערך כנ"ל, כי הרי נאמר וכבודי81 לאחר לא אתן וכמ"ש82 בזוהר וכן כתיב לא83 יגורך רע לא יגור במגורו כו' אלא הדמיון הוא כמו התלבשות הנשמה האלקי' בחומר נפש החיונית הבהמית דהנה ידוע שטבע נה"ב למשך אחר כל גשמיות כבהמה ממש כמו אחר כל תאוות גשמיות כמו84 רוח הבהמה הגשמיות שיורדת למטה כו', אבל הנשמה נק' ניצוץ האלקי שעולה לידבק באלקות כמ"ש כי רוח האדם העולה כו', ואין להם ערך וקירוב כלל זע"ז, ועכ"ז הנשמה האלקי' מלובשת בנה"ב. וכאשר הנפש החומריות תמשך אחרי גשמיות אזי בהכרח שגם הנשמה האלקי' תתלבש שם שרחוקה לגמרי מדברי תאוות גופניי' ואינה מבחי' וסוג גשמיות כלל אך היא מתלבשת שם בבחי' גלות ומאסר כמו האיש שאסור בבית השבי' וכמ"ש מלך85 אסור ברהטים כו'. ולפעמים אור הניצוץ האלקי גובר על הנפש החומריות ותבטל ותכניע המשכת החומריות. ולפעמים בהיפך שהנפש הבהמי' גוברת ותכניע לאור הניצוץ האלקי שיסבול גם הוא החומריות. אבל אין הנפש האלקי' מתפעלת מהתפעלות התאות החומריות כלל לא כהתפעלו' הנפש החיונית ממאורעות הגוף כנ"ל רק שהיא בגלות וסובלת את הגשמיות, ויהי' איך שיהי' מלובשת הניצוץ האלקי בתוך החומריות דנה"ב כשהיא גוברת עליה כמ"ש ולאום86 מלאום יאמץ כו'. והדמיון מזה למעלה יובן שכדרך זה של התלבשות הנשמה האלקי' כך הוא בחי' התלבשות כח שפע האלקי בע"ש דנוגה דבי"ע שנק' רוח הבהמה היורדת למטה כמ"ש רגליה87 יורדות מות, ובחי' החיות האלקי המחי' אותם הוא כמו התלבשות הניצוץ האלקי בנפש החומריות ונק' רוח האדם. ולפעמים יגבר כח רוח האדם דקדושה ויכניע ויברר לחומריות דנוגה דבי"ע, והוא בחי' שם ב"ן הנק' אדם תתאה שמברר לנוגה, ולפעמים להיפך שגוברים יניקת הע"ש, ואז כתיב מלך אסור ברהטים כו' כמשל הגלות והשבי', והוא שרש ענין גלות השכינה דכתיב עת88 אשר

הערות

  1. 78. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
  2. 79. ומלכותו בכל משלה : תהלים קג, יט.
  3. 80. מלך אלקים על גוים : תהלים מז, ט.
  4. 81. וכבודי לאחר לא אתן : ישעי' מב, ח. מח, יא.
  5. 82. וכמ"ש בזוהר : זח"ג ערה, ב ואילך.
  6. 83. לא יגורך רע : תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, ג.
  7. 84. כמו רוח הבהמה : ראה קהלת ג, כא.
  8. 85. מלך אסור ברהטים : שה"ש ז, ו.
  9. 86. ולאום מלאום יאמץ : בראשית כה, כג.
  10. 87. רגליה יורדות מות : משלי ה, ה. וראה לקו"ת שה"ש נא, ב. ובכ"מ.
  11. 88. עת אשר שלט האדם באדם לרע לו : קהלת ח, ט. וראה זח"ב צה, ב. פרדס שט"ז פ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.