ריד

אך הנה בס' פע"ח אמר בפי' ברוך כבוד ה' ממקומו שהוא בחי' אור אבא כו' משום דאבא³¹ יסד ברתא כו' ע"ש. והענין הוא להיות כי אנו רואים עד"מ התינוק קודם שנגדלו המוחין שלו בשלימות דהיינו כאשר לא נשלמו בו הארות מוחין דאבא הנק' צלם אבא אז לא יוכל לדבר בפה בה' מוצאות משום שהתהוות הצירופי' בה' מוצאות הוא מבחי' אור החכ' דוקא (והיינו מבחי' כח המשכיל ההיולי שנק' קדמות השכל ולא בחי' נקודת המושכל הבא בגילוי כמ"ש במ"א). וזהו דאבא יסד ברתא שהוא המל' בחי' דיבור העליון כמ"ש מצרף לחכ' כו'. וזהו מ"ש בע"ח בפי' ברוך כבוד ה' שהוא במל' ממקומו ושרשו באור אבא, וע"ד שאמר והמלך³² שלמה ברוך לשון נפעל דהיינו ממקורו באור החכ' שמשם נמשך שרש התהוות הצירופי' שבמל'. והנה גם על בחי' מקור דחכ' בדיבור שואלים המלאכים איה מקום כבודו פי' מקומו ושרשו של כבוד התחתון שהוא בחי' מל' הוא בחי' אור שנק' כבוד העליון וכמ"ש כבוד³³ חכמים ינחלו וכן ונגד³⁴ זקיניו כבוד וכידוע, ולכך שואלים איה מקום ושרש כבודו בחכ' כו'. משא"כ בחי' כבוד התחתון דמל' הבא בצירופי אותיות הרי מתגלה בתוך כל מלאך ונברא כמ"ש הדובר³⁵ בי שמקבל מבחי' דיבור העליון ולכך יוכל המלאך לומר הרבה³⁶ ארבה זרעך כו' כי דבר ה' הדובר בו כו' וכמ"ש למעלה ולא יתכן שישאלו עליו כי אין השאלה רק על דבר הנסתר כידוע וד"ל. אך הנה מבואר למעלה בפי' מקומו שהוא בחי' מל' דא"ס דהיינו בחי' מקור של מדת ההתנשאו' כמו שהיא כלולה בעצמות ממש כנ"ל, אמנם הענין הוא דשניהם אמת משום שידוע שבחי'³⁷ ראשי' גילוי אא"ס הוא בחכ' דוקא כמ"ש ה'³⁸ בחכ' כו' וכן בראשי' ³⁹ברא אלקי' הוא בחי' חו"ב כמ"ש⁴⁰ בזהר דאבא אמר לאימא כו'. והטעם הוא כי בחי' החכמה הוא נחשב לבחי' גילוי ההעלם לגבי בחי' עצמות א"ס כמו שנראה למטה שהברקת גילוי אור השכל הגם שאינו אלא בחי' נקודה נעלמת לגבי אור הבינה שהוא ההשגה מ"מ נק' גילוי לגבי העלם העצמות דבחי' יחידה שבנפש כו' (ואפי' בחי' כח המשכיל ההיולי נק' גילוי אור לגבי עצמות ההעלם כו'). וז"ש כי⁴¹ אתה אבינו שאור אבא נק' אתה כמו שהמל' נק' אתה שהן כ"ב אותיות וה' מוצאות (וכמ"ש⁴² בזהר ע"פ ואתה כהן לעולם דתלת דוכתי איקרי אתה כו' וכמ"ש במ"א) וגם על בחי' אור אבא יתפרש ענין ברוך כבוד ה' דהיינו בחי' כבוד העליון דחכ' ממקומו ושרשו בעצמו' כי כבוד הן ל"ב נ"ח כידוע וד"ל.