רי
גמור ושם נק' חכים ולא בחכ' ידיעה כלל וכלל כי חכמתו ית' מתייחדת בעצמו' המאציל וכמ"ש ולתבונתו6 אין חקר פי' ולתבונתו העצמי' כו' כמאמר הוא המדע והוא7 הידוע וכן לגדולתו העצמי' אין חקר שהוא בבחי' א"ס ממש כמ"ש חסדי8 ה' כי לא תמנו כו', משא"כ בחי' ספי' חכ' דאצי' וספי' חסד דאצי' גם כשבאין ונכללין במקור חוצבם בע"ס הגנוזות מ"מ אינן אלא בחי' התפשטו' הארה פרטיות מבחי' כחות דע"ס העצמיי' כמשל גילוי כח הפועל בפעולה פרטי' כנ"ל רק שנכללים בכחות העצמיי' דע"ס הגנוזות ע"כ עליהם לא יפול לשון לא ידיעא כי הרי ניכרין במציאת כח פעולתן ומוגבלין הן לפי ערך לגבי ע"ס הגנוזות עצמן כו' רק על ע"ס הגנוזות בעצמות שייך לומר חד ולא בחושבן וגבול ולא ידיעה כלל וד"ל.
והנה משל הזה דשלהבת הקשורה בגחלת אינו דמיון אמיתי רק לענין השגת ערך התפשטו' י"ס הגלויות באצי' לגבי בחי' המקוריות שלהן הגנוזות במאציל שהוא רק כמו כח התפשטו' הפעולה מכח עצם הפועל כנ"ל. אבל לענין היחוד של ע"ס הגנוזות במאצילן עם עצמו' אור המאציל אינו דמיון אמיתי שהרי עצם הגחלת עם כח החמימות של שלהבת הקשורה בה בהעלם המה ב' דברים עכ"פ רק שמתאחדי' יחד והיו לאחדי' וא"כ איננו יחוד עצמי כמו בחי' היחידו' באדם כאשר אין שני לו כלל שנק' יחיד בעצם ועד"ז אמר אנת הוא חד פי' אנת היינו בחי' יחיד בעצם האחדו' הפשוטה ואין זה מובן בדמיון אמיתי רק ממשל ודוגמא של יחוד והתכללות כחות הנפש בעצם הנפש כמו כח החכ' כאשר הוא כלול בעצם הנפש ממש שאינה ניכרת כלל במציאות חכ' ושכל אלא כלולה ומתאחדת ממש בעצם הנפש. וכך למעלה אמר אנת חכים ולא בחכ' ידיעה כלל, ופי' אנת חכים ר"ל בחי' החכ' הקדומה הכלולה ומתאחדת בעצמי' אור המאציל והוא הנק' ולא בחכ' ידיעה כלל. ועד"ז שאר הספי' הגנוזות בעצמו' המאציל שמתייחדים בו הרי הן מתייחדים ביחוד גמור ואמיתי הנ"ל אינו מובן רק ע"ד התכללות כחות הנפש בעצמותה בלבד וד"ל.
ויובן בחי' יחוד זה בתוס' ביאור גם בבחי' ההשתלשלות דע"ס הגלויות זמ"ז כאשר הן באין בבחי' השתלשלו' מעילה לעילה אך לא בבחי' התגלות העלול מן העילה שאינו אלא כמו התגלות הפעולה מכח הפועל או כמו גילוי השלהבת מעצם העלם השלהבת הקשורה בגחלת אלא בבחי' מקור כל עלול ושרש כחו הנעלם בעילה כמו כח ומקור התפעלות המדות כמו שהוא עדיין בשכל ובינה9 שנק' אם הבנים כנודע. דהנה ודאי שאין לדמות מהות גילוי התפעלות האהבה שנולדה מן השכל בלב לבחי' מקור חוצבה שהוא בחי' התפעלות האהבה בשכל שבמוח שהיא שם בחי' התפעלות שכליי' ולא מהות התפעלות שבלב כלל, אך מ"מ בחי' התפעלות
הערות
- 6. ולתבונתו אין חקר : ראה ישעי' מ, כח.
- 7. הוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
- 8. חסדי ה' כי לא תמנו : איכה ג, כב.
- 9. ובינה שנק' אם הבנים : זח"א ריט, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ד ע' 52. תש"ט ע' 112.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.