רח
אין להם כו'). וזהו ואולם חי אני וימלא כבוד ה' גם למטה בבחי' גילוי או"פ את כל הארץ גם באותיות דא"ת דתוהו שנפלו בע' שרים, וכמו לעתיד דכתיב ואת87 רוח הטומאה אעביר כו' וממילא אין לע' שרים בחי' אור גם בחיצוני' המקיף כמ"ש סר צילם מעליהם, כי הרי נאמר וכבודי88 לאחר לא אתן פי' כבודי העצמי שבו נאמר לכבודי בראתיו כנ"ל לסט"א לא אתן, כי הפרידן מאחדותו הפשוט ולא עליהם הי' הרצון ומחשבה אנא אמלוך כו'. וזהו שנשבע ה' בנפשו ואמר חי אני בחי' אור עצמותו ממש שימלא כבוד ה' בחי' אנא אמלוך הנ"ל את כל הארץ ויבוער רוח הטומאה לגמרי לפי שנאמר וכבודי לאחר לא אתן כו'. ובזה מתורץ הקושי' הנ"ל בענין וימלא ל' עתיד, דעכשיו עדיין יש יניקה לע' שרים מבחי' מלכותו ית' עכ"פ בבחי' צל ומקיף וע"כ אין כבוד ה' העצמי הנ"ל מתגלה למטה משום דכבודי העצמי לאחר לא אתן ומ"ש מכה"כ היינו רק בחי' גילוי כבוד העליון הנמשך בבחי' צמצום מן ההעלם, אבל על בחי' עצמו' כבודו הרי שואלים המלאכי' איה מקום כבודו כנ"ל, רק שלעתיד יתגלה, וז"ש וימלא כבוד ה' כו' וד"ל.
הערות
- 87. ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ : זכרי' יג, ב.
- 88. וכבודי לאחר לא אתן : ישעי' מב, ח. מח, יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.