רב

המאציל להאציל ע"ס והוא בחי' ע"י וא"א הנק' בחי' ממוצע להביא אא"ס מן ההעלם לגילוי כידוע, ואדם דעשי' הוא בחי' ז"א דאצי' מקור דבי"ע שנק' כולם²⁶ בבחי' עשי' כידוע וז"ש לכבודי שהוא בחי' אנא אמלוך בראתיו יצרתיו כו'). והנה בחי' מלוכה זו שנק' כבוד שממנו בא עיקר התהוות כל העולמות כמ"ש לכבודי בראתיו כו' כנ"ל היינו להיות דוקא בחי' נפרד מעצמות שע"ז יתכן בחי' המלוכה כידוע דאין מלך בלא עם, משא"כ על בנים לא יתכן בחי' המלוכה גם כי ירבו מאד אבל ברוב²⁷ עם הדרת מלך. וא"כ הרי בהכרח שהוצרך להיות בחי' צמצום האור בעצמות א"ס שיתכן לומר במח' הפשוטה אנא אמלוך כנ"ל, וזוהי בחי' ירידה גדולה מעצמותו מאחר שבאמת אין עוד מלבדו ועל מי ימלוך רק שע"י הצמצום יוכל להיות התהוות בחי' נפרד מן העצמות להיות נק' מלך כו'. ולפ"ז צריך לעורר ולהמשיך מעצמות א"ס ב"ה שירד מעצמותו להיות עולה במח' ורצה"פ אנא אמלוך כו' ואז יהי' מקור להתהוות העולמות כנ"ל.

ולזאת הנה אנו אומרי' ברוך כבוד ה' ממקומו, פי' ברוך לשון המשכה שיומשך ויתברך בחי' כבוד ה' שהוא בחי' המלוכה הנ"ל כמ"ש לכבודי בראתיו כו' ממקומו, פי' ממקור חוצבו בעצמות. והענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא בחי' אנא אמלוך הנ"ל שעלה במח' ורצה"פ הנה הוא מיוחד וכלול כבר בהעלם בהעצמות אור א"ס ממש, רק שיצא מן ההעלם לגילוי במחשבה זו כו'. והטעם הוא, כי הרי גם בחי' המחשבה הזאת היא באה מן ההעלם לגילוי ג"כ, שהרי עד"מ באדם הנה כח מחשבתו היא כח היולי להיות בכחו לחשוב כל מה שיצטרך אבל אינה עדיין בבחי' גילוי מחשבה ממש, שהרי היא כלולה עדיין בעצמו' הנפש ונק' עצם כח שכלו ומחשבתו ומיוחדת בעצמו' בתכלית. רק כשצריך לחשוב איזה ענין הנה אז נפרדת מן העצמו' ובאה לידי גילוי מן ההעלם העצמי כידוע. וככה יובן למעלה בעצמו' א"ס ב"ה שבחי' כח מחשבתו כלולה ומיוחדת בעצמותו ממש כי²⁸ הוא המדע כו' ונק'²⁹ עצם כח חכמתו ומחשבתו כו', רק שבא לידי גילוי מח' ורצון פשוט מבחי' העלם עצמות כח מחשבתו המיוחדת כו'. והוא ענין הנ"ל דכאשר עלה ברצונו ומחשבתו הפשוטה אנא אמלוך וכיוצא ונמצא הרי יש מקור מחצב בהעלם עצמות כח מחשבתו ית' לגילוי מח' זו דאנא אמלוך, ולזה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקור מקומה של בחי' גילוי מח' זו מן ההעלם העצמות (וזהו ג"כ פי' לכבודי בראתיו כדי שיבא לגילוי מחשבה שנק' בריאה יש מאין הוא לכבודי מפני מקור מלוכה זו שנק' כבוד כמו שהוא בעצמות שנק' מל' דא"ס וכלשון³⁰ הגמ' הי' הוא ושמו בלבד כידוע וגם זה נק' בשם מחשבה כלשון הזהר אבל נק' מח' אחת כלומר כללות והוא בחי' מקיף כללי כידוע, משא"כ מחשבה זו הבאה בגילוי אנא אמלוך