רא

אך הנה כ"ז יובן בהקדי' מ"ש כי¹¹ לא מחשבותי מחשבותיכם כו', פי' לא כמו ענין מחשבת ב"ו שאין מחשבתו פועלת איזה התהוות חיות דבר מה גם כשיחשוב על דבר מה כמה שעות לא יוכל להוסיף אור וחיות בדבר ההוא מלבד שיש¹² מציאות לאותו הדבר בלתי מחשבתו. אבל לא כן ידמה בבחי' מחשבתו ית', שהרי כאשר¹³ עלה ברצונו הפשוט שנק' מחשבתו הפשוטה שיהי' התהוות עולמות אצי' בריאה ¹⁴כו' מיד נתהווה שרש התהוותן מבחי' המשכה¹⁵ הזאת ובחי' מחשבה פשוטה זאת הנה היא מקור חוצבן עד עולם, דהיינו כשאמר במחשבתו הקדומה בעצמותו אנא אמלוך להיות בחי' התהוות חוץ ממנו כבי' ולהיות מלך על עם כו' מיד נתהווה שרש ההתהוות שלהם במח' זו שחשב אנא אמלוך כו' כמ"ש¹⁶ בזוהר בראשי' דבמח' אחת הקדומה בעצמות אא"ס נמשך כל השתלשלות העולמות העליונים כו' אך הנה מבחי' מח' זאת הפשוטה בעצמותו נמשך מקור התהוות עלמין¹⁷ סתימין דלא אתגליין וע"ז אמרו דבראשי' נמי מאמר הוא¹⁸, דהיינו אפי' בחי' חכמה ומח' הקדומה נק' מאמר להיות מקור להתהוות עלמין סתימין, רק¹⁹ שנק' מאמר סתום במחשבה הסתומה כו'. ואח"כ בבחי' דיבור נתהווה מקור התהוות עלמין דאתגליין כמ"ש כי²⁰ הוא אמר ויהי כו', והן כמו הי' מאמרות ויאמר²¹ אלקים יהי אור וכיוצא. אבל בבחי' המח' של הע"מ²² נבראו עלמין סתימין כו' ונק' מאמר סתום, והיינו²³ ענין מ"ם פתוחה ומ"ם סתומה כו' כידוע. וזהו לכבודי²⁴ בראתיו יצרתיו כו', פי' לכבודי אין כבוד אלא מלכות כמ"ש מלכותך כו', והיינו מה שעלה במה"ק אנא אמלוך כנ"ל זהו לכבודי בראתיו (שהוא בחי' מל' דא"ס שמאיר בבחי' א"ק שנק' אדם דבריאה ובכלל הוא בחי' המחשבה כידוע דבי"ע היינו בחי' מח' דיבור ומעשה כו') פי' בראתיו בבחי' המחשבה להיות התהוות עלמין סתימין כנ"ל, יצרתיו בבחי' הדיבור בהתהוות עלמין דאתגליין כו', ולמטה היינו ג' עולמות בי"ע, עולם הנשמות שבג"ע דבריאה ועולם המלאכים שביצי' ועולם העשי' שהוא שרש עוה"ז השפל כידוע (ובכלל²⁵ היינו ג' מיני אדם, אדם דבריאה היינו בבחי' מח' הקדומה הנ"ל, ואדם דיצי' בחי' גילוי אור