קצט
מאחר שאינו נק' בחי' דיבור עד שיהי' בו בחי' עשי' להוציא בשפתיו אותיו' בומ"ף וגיכ"ק מהחיך שכ"ז בחי' עשי' נחשב דודאי כמו שעקימת שפתיו הוי מעשה בפרט לענין אותיות בומ"ף שיוצאין מן השפתיי' כך כל אותיות דגרון וחיך ולשון שכולן הפה גומר בשפתיים שכללות הדיבור בפה הוא וכמ"ש מי104 שם פה לאדם ונק' פי המדבר בכלל ג"כ כולו בחי' עשי' נחשבת בעקימת שפתי' ואמנם מהות הדיבור עצמו מובדל מבחי' עשי' דה' מוצאות רק שמתלבש בה' מוצאות כידוע שעיקר ענין הדיבור הוא בחי' הבל הלב שיוצא בקול בה' מוצאות שהוא בחי' קול רוחני להוציא מהעלם המחשבה לידי גילוי דהיינו כמו שיש קול גשמי המתגלה בדיבור הגשמי כך יש בחי' קול רוחני שהוא בחי' הבל הלב הרוחני שמוציא העלם המח' שיבא לידי גילוי באותיו' הדבור שהוא בחי' המשכה רוחניות.
וא"כ הרי מובן מכ"ז דהדיבור הוא בחי' ממוצע לחבר בחי' העלם המח' באותיו' הדיבור דהיינו מה שהאדם יכול לדבר מה שחושב במח' בהעלם ונמצא מחבר בחי' בריאה ועשי' שבה' מוצאות כנ"ל ובגופו של דיבור הנגלה בקול גשמי בו מתייחדי' בחי' יצי' ועשי' דהיינו גילוי הדיבור עצמו עם בחי' העשי' שבעקימת שפתיו בפה כנ"ל ונמצא הדיבור כולל יצי' ועשי' בעצמו וגם כולל בחי' בריאה ויצי' וזהו בחי' מט"ט דיצי' שלפעמים עולה בבריאה ומביא משם לידי גילוי בדיבור וגם כולל בעצמו בחי' העשי' והיינו ענין שני הכרובי' שהיו פניהם איש אל אחיו דהיינו מט"ט וסנדל יצי' ועשי' שמתייחדי' יחד בדיבור כנ"ל כי העשי' נכלל ביצי' וע"כ היו כדמות דכר ונוק' שהנוקבא נכלל בדכורא וגם הוא נק' כרוב קל להעלות את האדם דבריאה שהוא בחי' ו"ק דבריאה בבחי' האצי' וזהו שארז"ל הקב"ה שהוא בחי' ז"א דבריאה והן המדות שמלובשים במח' רוכב על כרוב קל שלו שהוא בחי' הדיבור שנק' מט"ט עבדו זקן ביתו כו' כנ"ל וכמו בח"י ברכאן דצלותא שהדיבור מעלה לבחי' ח"י חוליות דו"ק דבריאה באצי' כנ"ל כך בלילה הקב"ה רוכב על כרוב קל שהוא בחי' מט"ט דיצי' ומעלה אותו לבחי' ז"א דאצי' בח"י אלף עולמות שלו כנ"ל ופי' וש"ט בבחי' עליות דוקא כי בחי' המרכבה נושא לרוכב וכמ"כ מורידו למטה וכך ביום מורידו לבחי' המדו' דאצי' שיתלבשו בו"ק דבריאה שהן בבחי' המח' עד שבאין לידי גילוי בדיבור ועשי' בי' מאמרות כמ"ש כי105 חסד אל כל היום אך בלילה הוא בחי' הסתלקות הדיבור שנק' כרוב ק"ל כנ"ל ועל ידו ש"ט ועולה בחי' אלף עולמות כו' וד"ל.
ובכ"ז מובן מ"ש רכב אלקים רבותים אלפי שנאן פי' אלקים הוא בחי' ו"ק דבריאה ורכב אלקים הוא בחי' מט"ט דיצי' שנק' כרוב ק"ל מפני שמספרו בכפליי' משם אד' וע"כ יש בו התכללו' מספר ב' רבוא כי ע"ס דבריאה שמתחלקים ליו"ד וי' למאה ומאה לאלף הרי יו"ד אלפים ובמרכבה דמט"ט עולה בכפליי' כ' אלפים וז"ש ואתא106 מרבבות קודש ב' רבבות אך שנחסרו ב' אלפים כשעולה למעלה בח"י אלף
הערות
- 104. מי שם פה לאדם : שמות ד, יא.
- 105. כי חסד א-ל כל היום : תהלים נב, ג.
- 106. ואתא מרבבות קודש : דברים לג, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.