קצח

מלמטה למעלה (ומיט"ט ביו"ד הוא כשעולה בבחי' בריאה וכמ"ש במ"א באריכות) והוא הנק' כרוב קל כי הנה ידוע דשרש ב' הכרובי' שעל הכפורת הן בחי' מט"ט וסנדל שהן בחי' ו"ק דיצי' ובחי' ו"ק דעשי' כנ"ל ופי' כרוב קל הוא בחי' מט"ט לבדו שכלול בו בחי' ו"ק דעשי' וע"כ נק' בשם כרוב א' ונק' קל לפי שעולה ב"פ כמספר דשם אד' כי שם אד' עולה מספר ס"ה וב"פ ס"ה עולה ק"ל והיינו מ"ש בו הנני⁹⁶ שולח מלאכי לפניך השמר בו כו' כי שמי בקרבו כו' ולהיותו בבחי' הקטנות ע"כ הוזהרו להשמר שלא ימרו בו כי לא ישא לפשעם כו' וכאשר⁹⁷ לא נתלבש עדיין בו"ק דעשי'⁹⁸ נק' כרוב קל וזהו פי' מ"ש הקב"ה רוכב על כרוב קל שלו פי' הקב"ה הוא בחי' ו"ק דבריאה שנק' ז"א דבריאה שבתוכו מלובש בחי' ז"א דאצי' ובחי' ו"ק דיצי' נק' מט"ט והוא עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו להנהגות העולמות בימות החול כנ"ל ובח"י ברכאן דצלותא עולה בחי' מט"ט דיצי' בבחי' ו"ק דבריאה וכשהאדם⁹⁹ כורע בברוך וזוקף בשם למטה כך למעלה בחי' אדם דבריאה כורע בברוך וזוקף בשם והיינו בחי' ח"י חוליות דז"א דבריאה שעולה בבחי' ו"ק דאצי' ולזה רמזו במ"ש שהוא שט בח"י אלף עולמות פי' ח"י אלף עולמות הללו היינו בחי' ח"י אלפים מדריגות שמתחלקים ומקבלי' מבחי' ו"ק דאצי' מפני שעולה גם הוא ח"י לפי שבחי' ז"א דאצי' ג"כ רק ט"ס וב' טיתי"ן א' בבחי' או"י והב' בבחי' או"ח כו' וגם להיות כי כל עיקר בחי' אדם הוא רק ט"ס חב"ד חג"ת נה"י רק כאשר מתכלל כאו"א מט' הרי טפ"ט עולה פ"א וג"פ פ"א לנגד הגדלת ג' מיני כלים פנימי ואמצעי וחיצון רת"ס הרי עולה רמ"ג וה"ח המגדילי' עולה רמ"ח והן רמ"ח¹⁰⁰ אברים דאדם כמ"ש בע"ח וד"ל.

ולהבין ביאור כ"ז הנה יש להקדי' מ"ש בשני הכרובי' שהי' פניהם¹⁰¹ איש אל אחיו דוקא דהנה שני הכרובי' הם בחי' מט"ט וסנדל כו' ומ"ש פניהם איש אל אחיו היינו בחי' היחוד דמט"ט וסנדל ולכך היו כדמות דכר ונוק' כו' כידוע. וביאור הענין הנה ידוע דבי"ע היינו בחי' מדו"מ והמח' שבהעלם הוא בחי' בריאה והדיבור הוא בבחי' יצירה כו' והנה הגם שהדיבור הוא בבחי' היצירה הנה מ"מ יש בו יחוד יצי' ועשי' וגם הוא בחי' ממוצע שבו מתחבר בריאה ועשי' וכוללם יחד. דהנה אנו רואים במהות הדיבור שעיקרו אינו אלא בהוצאת הקול בה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון גיכ"ק מהחיך כו' ובלא גילוי הקול בה' מוצאות הפה אינו נק' בשם דיבור כלל והראי' ממשז"ל בכמה דוכתי דהרהור¹⁰² לאו כדיבור דמי עד שיוציא בשפתיו דוקא משום דעקימת¹⁰³ שפתיו הוי מעשה וא"כ הרי בחי' עשי' נכלל בבחי' הדיבור