קצה

של המלאכים כמ"ש⁷⁵ בזוהר ע"פ גבורי כח עושי דברו כו' או כמו בענין הכתר שנעשה מתפלות ישראל וכן המלאכים כתר יתנו כו' והב' הכתר הנעשה ע"י בחי' או"י שנמשך ויורד מלמעלה למטה מעצמות כמו בשבועות שנתגלה וירד אור הכתר וכמ"ש וירד⁷⁶ ה' כו' וידבר אלקים כו' אנוכי כו' שהוא בחי' הכתר וגם כאן הרי כשאמרו ונשמע ה"ז בחי' ההעלאה וביטול המציאות מכל וכל כמו מי שמסכים דעתו ורצונו לשמוע כל מה שיצוינו זולתו הרי מבטל כל חושיו וכל מחשבותיו רק לשמוע ונכלל בזה ביטול פנימי ביטול כל רצונותיו מכל וכל כי מאחר שהוחלט אצלו לציית לכל אשר יגזור עליו הרי כבר בהכרח ביטל כל רצונותיו לנגד רצון המצוה להיות מוכן לעבודתו גם שיהי' נגד רצונו וזהו פי' ונשמע לקיים רצונו ולא שמיעה באוזן בלבד ונמצא בבחי' שמיעה זאת הוא בחי' העלאת כל פנימי' הנפש כאו"א מישראל באמרן ונשמע למעלה לגבי בחי' רצה"ע שישמעו כמ"ש בטל⁷⁷ רצונך מפני רצונו כו' וכך נתבטלו כל רצונם לרצה"ע והוא הנק' בחי' או"ח ונעשה עי"ז בחי' כתר אחד וע"י שאמרו נעשה שהוא בחי' ירידת ההמשכה למטה דהיינו קיום זה הרצה"ע להביאו במעשה ממש אחר שיקבלוהו בשמיעה עי"ז נמשך אור הכתר בבחי' או"י מלמעלה למטה כו' והן⁷⁸ הנה ב' הכתרים. אך הן הקדימו נעשה לנשמע כלומר נעשה ונמשיך למטה בחי' רצה"ע אשר נשמע אותו בבחי' העלאה כו' נמצא בחי' או"י קדם לבחי' או"ח וז"ש הקב"ה מי גילה רז זה לבני שהקדימו נעשה לנשמע כו' לפי שלא הי' יורד או"י רק לפי ערך העלאה דאו"ח אם היו מקדימי' שמיעה לעשי' אבל הם הקדימו עשי' לשמיעה כדי שיומשך רצון מלמעלה מבחי' ההשתלשלו' והוא מבחי' רצה"פ שאינו בא אלא מעצמו שלא יגיענו העלאת מ"נ כלל (וכמ"ש במ"א וד"ל).

ואחר כל הנ"ל יובן מ"ש דבשעת מ"ת דוקא זכור ושמור בדיבור א' נאמרו לפי שע"י קבלת המצות דבשעת מ"ת הראה להם מעין ודוגמת העוה"ב ותחה"מ דלעתיד כי לעתיד הרי יתגלה אור הכתר הנק' סובב הכללי ע"י גמר קיום כל המצות בפ"מ כנ"ל בפי' כל ישראל יש להם חלק ובשעת מ"ת קיבלו ע"ע ע"כ וירד ה' על הר סיני ואמר אנוכי שהוא גילוי אור הכתר ג"כ כנ"ל. והנה כל וי"ו אלפי שנה דהוי עלמא יש בחי' עליות וירידות הנק' העלאות והמשכות כמו בכל ימות החול נעשה בחי' העלאה בליל שבת כנ"ל שנק' שמור לנוק' וביום השבת נמשך בחי' המשכה שנק' זכור לדכורא כנ"ל באורך וכמ"כ יש יו"ט ור"ח וכן כל יום ויום יש עליות העולמות והמשכות כו' בפרט ובכל שנה בכלל ומשמיטה לשמיטה עד ימוהמ"ש כידוע אך⁷⁹ באלף הז' שאז זמן תחה"מ ועוה"ב נק' יום שכולו שבת כלומר שאין בו ענין העלאה והמשכה אלא כולו שבת ומנוחה ונק' מנוחה לחיי העולמי' פי' בחי' מנוחה העצמי' שלמעלה מבחי' השתלשלות בקו"ח כו' ששם אין עליות וירידות