קצב

שמשכיל ומתבונן באיכות פרטי המלאכה בלבד והרי כח השכל עומד במעמדו בלתי צמצום א"ע לכלל א"ע בפעולה פרטיות כנ"ל רק בחי' ירידה קצת יש לכח השכל והוא מה שמעיין בו בכל חלקי פרטי המלאכה שצריך להעלות כל חלקיה בפרט בשכלו וגם חכמת המלאכה כולה כלא חשיבי לגבי עצם כח שכלו אך מ"מ אין זה צמצום כח שכלו ממש מאחר שכל כח שכלו פנוי לעיין בה כו' וד"ל. ונמצא דהגם שעיון זה במלאכה בכח שכלו הוא רק חלק מכל כחה מ"מ אינו נק' צמצום עצמותו ממש רק בחי' ירידה והמשכה נקראת כמו כל ירידה והמשכה שאין ההמשכה רק חלק קטן נבדל מגדול כו' וד"ל.

והדוגמא מכ"ז יובן למעלה ג"כ בבחי' שבת דיממא שהוא בחי' ההמשכה מלמעלה למטה דהיינו לאחר שהי' ההעלאה בליל שבת כנ"ל בפי' ויכל אלקים כו' וישבות כו' אח"כ ביום השבת התבונן המאציל בכל אשר עשה וברא והאציל כו' והנה טוב מאד כו' והרי בחי' התבוננו' זאת באה מכח עצמו' חכמת המאציל לאחר שעומד בעצמותו אחר השביתה מי' מאמרות כנ"ל ואין זה נק' בחי' צמצום כח חכמתו במה שמתבונן בלבד אך מ"מ בחי' ירידה נחשבת לגבי עצם כח חכמתו ית' וכמובן ממשל הנ"ל ואעפ"י שנק' ירידה מ"מ נק' בחי' המשכה מלמעלה למטה כנ"ל וז"ש ביום השבת וקראת לשבת עונג בבחי' ירידת ההמשכה מעצמות עונג חכמתו וז"ש זכור את יום השבת כו' והוא ג"כ מ"ש ויברך אלקים את יום הז' לאחר שאמר וישבות כו' וד"ל (אך בחי' ההעלאה מכל אשר עשה עד שהוטב בעיניו ג"כ ביום ולא בלילה ול"ד להעלא' צמצום המלאכה דליל שבת כו' וכמ"ש במ"א שהוא בחי' העלאת היופי של המלאכה שהיא בחי' העונג כו' משא"כ בהעלא' נייחא דרוחא הנ"ל) וע"כ יש שיר ומזמור גם ביום השבת כמו אסדר לסעודת' כו' כי העלא' זו עם המשכתה נעשה הכל ביום כו' וד"ל). וזהו זכור ושמור בדיבור א' נאמרו דבשעת מ"ת הי' בחי' ההעלאה דשמור ובחי' ההמשכה דזכור כנ"ל בדיבור א'.

ויובן ⁵⁶ זה בהקדם ענין עוה"ב שהוא מעלה יתירה הרבה ממעלת הג"ע העליון דעכשיו וכמ"ש⁵⁷ בפירש"י⁵⁸ וברמב"ן בשער הגמול כי בזמן תחה"מ ועוה"ב יהי' עיקר השכר והגמול. והנה בתחה"מ ועוה"ב שאמרו דכל⁵⁹ ישראל יש להם חלק לעוה"ב אפי' פושעי ישראל לפי שכל מקיים איזה מצוה יש לו חלק לעוה"ב ואפי' פושעי ישראל יש להם חלק לעוה"ב לפי⁶⁰ שמלאים מצות כרימון כו' מלבד אותן מה שמנו חכמים בפרטות שלא יקומו בתחה"מ ואין להם חלק לעוה"ב והן מעט מזעיר וזה לכאורה כפלא יחשב מאחר שהעוה"ב במעלה גדולה מג"ע כנ"ל למה לא יזכו