ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טלהבין שרשי הדבריםקפה

קפה

לבחי' א"ק שהוא אור אבא כנ"ל בפי' מה שמו ומה שם בנו כו' וג"כ מאותו הטעם שנק' החיות מרכבה להיות ביכולתם להעלות את הרוכב לפי ששרשם ממדריגה עליונה מבחי' התוהו שקדם לבחי' התיקון כמבואר למעלה כך יש טעם ביכולת האבות להעלות גם לבחי' א"ק שהוא בחי' אור אבא לפי ששרשם למעלה מבחי' החכ' דאור אבא כו' וד"ל.

ולהבין זה יש להקדים תחלה ביאור ענין המאמר באדר"ז20 דאו"א ממו"ס דא"א נפקן אבל ז"א בעתיקא אחיד ותלי' כו' ע"ש. וזה המאמר יפלא לכאורה שהרי בחי' המדות שנק' ז"א נמשך רק מבחי' חו"ב שנק' או"א כי כמו אב ואם המולידים בן ובת כך בחי' חו"ב מולידים את המדות אוי"ר כנודע ואיך אמר דז"א בעתיקא עצמו אחיד שהוא למעלה הרבה מבחי' מו"ס דא"א כידוע בע"ח בכמה דוכתי. אך הענין הוא מובן עד"מ מבשרי אחזה כו' דהנה ידוע פי' מו"ס הנק' חכמה שבכתר שהוא כמו בחי' כח המשכיל שבאדם שהוא למעלה מן השכל הגלוי בטעם וסברא ומה שנק' בשם משכיל היינו ע"ש שהוא בחי' מקור השכל הגלוי כשעדיין הוא בהעלם בבחי' כח היולי וע"כ נק' ח"ס כנודע וז"ש דאו"א במו"ס אחידן דחו"ב נמשכין מבחי' העלם כח המשכיל וכמ"ש והחכ' מאין תמצא21 כו' וכמ"ש במ"א באריכות אבל בחי' המדות דז"א בעתיקא עצמו אחיד פי' בבחי' כשב"כ שלמעלה מבחי' חכ' שבכתר והוא הנק' בחי' עתיקא שהוא בחי' פנימי' א"א כו'.

וביאו' הדברים הנה הגם שאנו רואים שהמדות נמשכין ונולדים מן ההתבוננו' שנק' בינה כמ"ש כי22 אם לבינה תקרא שבחי' בינה נק' אם הבנים לפי שהמדות נולדו מן ההתבוננו' והחכ' נק' אב כי ממנו מקור התולדה כידוע מ"מ אין עיקר מהות המדות מתהווים מחו"ב אלא רק שיוצאים מן ההעלם לגילוי בדרך מעבר בלבד מחו"ב להיות גילוי התפעלות בלב ע"י השכל וכנראה בחוש בטבע הטוב להטיב דגם שיתפעל בחסד מצד ההתבוננו' מ"מ אין ההתבוננו' רק כמו סיבה לעורר מדה זאת הטבעי' שיש בנפשו להטיב ולרחם כי עיקר המדות ומהותם כבר הוטבע בנפש בבחי' טבעיי' וע"י חו"ב יצאו לידי גילוי בלבד מהעלם עצם מציאותם כו' ונמצא שרש מהות עצם המדות הן למעלה מחו"ב כו'. וזהו ההפרש גם בעבודת ה' בין דו"ר שכליי' לדו"ר טבעיי' שנק' אהבה המסותרת בבחי' עצמיו' וטבעיות שבחי' אהבה הטבעי' הרי נק' בשם אה"ר להיותה כמו שהיא בעצמי' מהות טבע בנפש שהיא למעלה מבחי' התפשטותה והתגלותה ע"י השכל שמעוררה ומולידה שאינו אלא הארה בעלמא מוגבלת מעצמותה כו' וע"כ בחי' אהבה שנולדה מן השכל נק' אהבת עולם ונק' אהבה זוטא ונמצא בחי' דו"ר טבעיי' גבוהים בשרשם גם מבחי' מקור דחו"ב הנק' משכיל מקור השכל כי הרי שרשם בבחי' עצמיות הנפש כמו רצון העצמי שלמעלה מן הטעם גם מן הטעם כמוס הנעלם שברצון שנק' ח"ס כידוע וכמו

הערות

  1. 20. באדר"ז דאו"א ממו"ס דא"א נפקן : זח"ג רצב, א.
  2. 21. והחכמה מאין תמצא : איוב כח, יב.
  3. 22. כי אם לבינה תקרא : משלי ב, ג. וראה זח"א ריט, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.