קעט

העלאת מ"נ של נשמות הצדיקי' דוקא לעורר המשכת תוס' אור חדש מעצמות המאציל באו"א כו' וד"ל.

ובזה יובן ג"כ ההפרש בין עבודת חיות הקודש שבמרכבה שהעלאת מ"נ שלהם כמו כשנק' מים¹²² תחתוני' בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא כו' אינו גורם רק בחי' זיווג חיצוני רק לקיום העולמות בלבד כנ"ל אבל עבודות העלאת מ"נ של האבות שהן המרכבה בבחי' הפנימי' כנ"ל בפי' המאמר דז"א בע"י תלוי גורמים זיווג פנימי באו"א לחדש נשמות חדשות כנ"ל וד"ל. והנה כמו שע"י בחי' המרכבה דפני ארי' כו' או בחי' מרכבה דאבות עושין בחי' העלאה לאדם העליון וממשיכים מלמעלה מבחי' אדם דאצי' ודבריאה כו' כך ע"י מעשה המצות למטה יש בחי' העלאה לאדם העליון להמשיך בו תוס' אור חדש מעצמו' המאציל כנ"ל באריכות בענין אני הוי' כו' שנמשך שם הוי' מחדש בכלים דז"א שזהו עיקר ענין היחודי' עליונים דסובב הכללי כו' שנעשה ע"י המצות לפי שבמצות יש ג"כ בחי' העלאות והמשכות כי יש הרבה מצות שעיקרן רק בחי' העלאה מדברים גשמיי' דנוגה שנפלו בשבירה מבחי' רפ"ח ניצוצות דתוהו שקדם לבחי' התיקון שמטעם זה ביכולתם להעלות ג"כ לבחי' אדם לבחי' כי לא אדם הוא כנ"ל והיינו כמו מצות תרומות ומעשרות שבתבואות גשמיי' שנפלו בשבירה והן צומחין בבחי' א"ח¹²³ והתרומה והמעשר הוא ענין העלאה והגבהה לברר מהן ולהעלות למעלה כו' וכיוצא בהן מצות הקרבנות בהעלאות חלב ודם ע"ג המזבח ואש¹²⁴ שלמעלה יורד ואוכל הקרבן כו' וכללות כל המצות שהן בבחי' ההעלאה הוא מצות הצדקה כמ"ש צדקה¹²⁵ תרומם גוי פי' תרומם בבחי' רוממות ההעלאה למעלה לפי שמעשה הצדקה מלובשת בגשמיות דכסף וזהב דנוגה וכו' ויש הרבה מצות שהן בבחי' המשכה מלמעלה למטה כמו מצות ציצית שנמשכין עי"ז ל"ב נ"ח מבחי' א"מ דטלית וע"י מצות תפילין נמשך ד' מוחין לז"א כו' וע"י מצות סוכה נמשך בחי' מקיפים דאימא וכן ע"י השופר נמשך הארת ע"י כו' וכיוצא בזה ובהן מעוררי' לבחי' עתיקא שלמעלה מבחי' אדם להמשיך תוס' אור חדש למטה כו' כנ"ל וד"ל, וכ"ז הכח ניתן לישראל בקבלת התורה בין בבחי' חיצוניות כמו ע"י מעשה המצות או כמו עבודת החיות שבמרכבה כו' בין בבחי' הפנימי' בעבודת האבות שנק' מרכבה כנ"ל והיינו במס"נ באחד שמעלין מ"נ לאו"א כו' הנה כ"ז ניתן להם בשעת מ"ת וזהו הנק' קבלת התורה שהרי מי שאינו מבנ"י אינו ממשיך כלום לא בחיצוניות מעשה המצות ולא בפנימי' אפי' במס"נ כו' וד"ל.

ובכ"ז מובן מ"ש רז"ל דזכור ושמור בדיבור א' נאמרו, דהנה אמרו בזוהר¹²⁶ דזכור לדכורא ושמור לנוק' והענין הוא כנ"ל שע"י בחי' ההעלאות דוקא נעשה בחי'