קעג

אלא בבחי' גרמוהי שהוא בחי' המחשבה כו', וע"י מס"נ שלהם בעוד נשמתם בגופם זכו להיו' בחי' מרכבה להעלו' לבחי' המדו' דז"א למעלה גם מבחי' חו"ב שנק' חיוהי כנ"ל, והיינו להיות יחוד דאיהו וחיוהי בבחי' תוס' אור ע"י הכתר שנק' עתיקא כידוע דבחי' הכתר הוא בחי' ממוצע בין עצמיו' המאציל לנאצלים כו' (וכמ"כ ע"י קיום מעשה המצות למטה להיותם מלובשים בבחי' כלים דתהו שנפלו בבי"ע, ע"כ ביכולתם להמשיך בחי' תוס' אור מן המאציל כנ"ל וד"ל) וזהו טעם ענין קבלת התורה שיכלו ישראל לקבל אע"פ שאין שרשם אלא במחשב' בחי' גרמוהי בלבד, כי ירידת נשמתם בגופים צורך עלי' הוא להיו' עולה למעלה גם מבחי' חיוהי כנ"ל וד"ל.

ומעתה יש להבין בענין בחי' העלאה לאדם העליון למעלה מבחי' אדם שהוא מ"ש כי לא אדם הוא להנחם כו' כי הנה אמר באד"ר⁸¹ דלית שמאלא בהאי עתיקא כו', וז"ש כי לא אדם הוא להנחם כו'. וביאור הדברים הנה מ"ש כי לא אדם הוא להנחם כו' משמע שמדרך מהות וטבע האדם להנחם אך בבחי' ע"י נאמר כי לא אדם הוא להנחם כו' להיות כי בחי' אדם הוא בחי' התיקון דשם⁸² מ"ה בגי' אדם והיינו בחי' התכללות מג' קוין חח"ן בג"ה דתי"ם.

וביאור ⁸³ הדברים הנה ג' קוין דרך כללות הן הנה ג' מדות חסד דין רחמי' שמסתעפי' מחו"ב, החסד ענף החכמה כו', וענפיהן של ג' מדות אלו הן מנה"י כו' והוא בחי' הנהגת של המדות עם זולתו עד"מ באדם שמדותיו נחלקים לג' חד"ר, והנהגת המדות הללו עם זולתו הוא בחי' התפשטו' של המדו', והנה יש במדו' הרבה שינוים מפני בחי' התחלקות המדות לכמה מדרגו' שונות, דהיינו לפי אופן השכל, לפעמים יחייב השכל כך, יהי' המשכת המדות כך, לפ"ז האופן דווקא, ועד"ז יש הרבה חילוקי מדרגו' במדת החסד וכן במדת הדין ובמדה"ר, וגם בהנהגת המדות חד"ר עם זולתו יש בהן שינוים רבים, כמו איש חסד וטוב יתנהג במדת החסד וטוב כמים הפנים כו' ולהפך עם איש רע ובליעל יתנהג במדה"ד כו'.

ונמצא בכ"ז יובן למעלה שבחי' התפשטו' המדו' מחד"ר דאצי' בבריאה תלוי במעשה התחתוני' כמ"ש עם⁸⁴ חסיד תתחסד כו' וע"כ יפול שינוים רבים בעצם המדות חב"ד ג"כ, הגם שהם מסתעפים ע"פ החו"ב כנ"ל ולפעמים כך ולפעמים כך כו' אך ע"י המקבלים השפע של המדות כמו עם חסיד תתחסד יפול שינוים רבים להפך המדה שכבר נמשך מן החכמה מהיפך להיפך כמ"ש וינחם⁸⁵ ה' על הרעה כו', פי' וינחם משמע שהמדה של חסד ורחמים נתעוררה עכשיו להפך