קסט
השמים כו' ולא ניתנה להם מפני ששרש המלאכים מבחי' הדיבור שהוא בחי' עלמא דאתגלי', אבל לישראל ניתנה לפי שעלו במחשבה כנ"ל.
וביאור הדברים הנה מבואר בע"ח שבבחי' אורו' וכלי' דאצי' יש בכלים ב' מדרגו' בחי' פנימי' הכלים ובחי' חיצוני' הכלים, ושרש נש"י מבחי' פנימי' הכלי', ושרש המלאכים מבחי' חיצוני' הכלים, ומ"ש57 בזהר דאיהו וגרמוהי חד קאי על בחי' פנימי' הכלי' ולא על בחי' חיצוני' הכלי', והיינו על שרש נש"י שעלו במחשבה שהוא בחי' פנימי' הכלים ולא על בחי' הדיבור שהוא בחי' חיצוני' הכלי', לפי שהמחשבה מתאחדת מאד באור השכל והמדו' שבלב שהרי היא תמידו' בלי רצון האדם ג"כ להיותה מתאחדת עם השכל והמדות ואינה מהות דבר בפ"ע כלל, וע"כ המחשבה משוטטת תמיד, וכמ"ש58 ונהר יוצא מעדן יוצא תמיד כנהר זה שנמשך בתמידו' כו', אבל הדיבור תלוי ברצון האדם שברצותו יפסיק הדיבור, הרי יש שליטה בשכל על הדיבור שלא ידבר כשאינו רוצה אבל אין למוח שליטה על המחשבה שלא יחשוב מה שאינו רוצה אלא בהכרח תשוטט מחשבתו תמיד כידוע, והיינו לפי שהמחשבה הוא עצם א' עם השכל לכך אין לו שליטה עליה כמו שלא יוכל לשלוט בעין הפתוח שלא יביט בה כו' וכיוצא בו, משא"כ כח בחי' הדיבור שהוא כח נבדל מעצם השכל שבמוח ע"כ יש שליטה למוח ורצון להעמיד א"ע מלדבר כמו שיש שליטה למוח על האברים החיצוני' כמו ברגלי' שלא ילך וכיוצא כו' וד"ל.
וזהו משל להבין ההפרש בין נשמות למלאכים, דהנה שרש המלאכים נמשך רק מבחי' האותיו' הדיבור העליון כמ"ש וברוח59 פיו כל צבאם כו' והוא הנק' בחי' חיצוני' הכלי' שהן בבחי' פירוד קצת מעצם האורות דאצי' כמשל הדיבור כנ"ל, וע"כ הגם שיש למלאכים מס"נ אינו נמשך מבחי' סובב הכללי הנ"ל בחי' או"ח הנ"ל עי"ז, רק דוקא ע"י נש"י שעלו במחשבה שנק' פנימי' הכלי', שע"ז אמרו דאיהו וגרמוהי חד, כמשל המחשבה שמתאחדת בשכל עד שאין שליטה עליה כנ"ל, ע"כ במס"נ דישראל דוקא נמשך בחי' סובב הכללי כנ"ל, ולכך לא ניתנה התורה למלאכי' אלא לישראל דווקא משום דעל שרש נשמתם אמר דאיהו וגרמוהי חד להיותם מבחי' המחשבה נק' פנימי' הכלי' כו' וד"ל.
ומעתה יש להבין ההפרש בין איהו וחיוהי חד לאיהו וגרמוהי חד כנ"ל, דהנה בחי' חיוהי הוא בחי' חב"ד דאצי' דהנה בחי' עצמיו' אוא"ס הוא למעלה לגמרי מבחי' השתלשלות אפי' מהיות מקור דמקור להתהוות ע"ס דאצי' וגם התלבשותו בבחי' חכמ' להיותו נק' חכי' כו' אין זה אלא מצד בחי' הכלי' ולא מצד בחי' האורו' כמ"ש60 בזהר עבד מאני רברבא וקארי בה גרמי' חכים כו' דהיינו רק מצד בחי' הכלים וד"ל.
הערות
- 57. ומ"ש בזהר דאיהו וגרמוהי חד : ת"ז בהקדמה לפני ד"ה קום יחזקאל.
- 58. וכמ"ש ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י. וראה זח"ב קכג, ב. ובכ"מ.
- 59. וברוח פיו כל צבאם : תהלים לג, ו.
- 60. כמ"ש בזוהר עבד מאני רברבא : ראה זח"ב מב, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.