קנא

אחרים כו' ואח"כ כשיחזרו בתשובה ושמתם את דברי אלה על לבבכם כו', הרי מדבר בבחי' התשובה שהוא בחי' הבירור וההעלאה מלמטה למעלה לאהפכא חשוכא לנהורא כו' בסו"מ וע"ט (כנ"ל שזהו ג"כ ענין המצות עכשיו בזמן הבירור כו') וזהו הנק' בחי' ההילוך מלמטה למעלה דוקא. ועד"מ הנ"ל בשני בנ"א עליון ותחתון שיש ב' מיני הילוך הא' שהעליון יורד והולך למטה אל התחתון להתחבר ולהתייחד עמו, והב' הילוך התחתון לגבי העליון להתייחד כו'. וכך גם כאן זהו ההפרש בין פ' הראשונה לפני שניה שבפ' הא' ע"י בכל מאדך ההילוך הוא מלמעלה למטה כנ"ל שהוא כמו ירידת העליון לתחתון ובפ' הב' שלא נאמר בכל מאדך כנ"ל הטעם ואדרבא נאמר פן יפתה כו' וחוזרים בתשובה ושמתם את דברי אלה כו' הוא כמו בחי' הילוך התחתון לגבי העליון שהוא בחי' הבירורי' מלמטה למעלה דוקא, והרי בסדר העולה מלמטה למעלה הנה אז בחי' המעשה קודם לבחי' הדיבור והמח' שבח"ס (כמו עד"מ הבונה בנין שרצונו ושכלו מלובשים במדות שבלב ומדות מתלבשים במח' והמח' בדיבור והדיבור במעשה, הרי הפנימי יותר הוא הרצון והשכל והחיצוני יותר הוא המעשה, ותחלה מאיר הפנימי והולך ויורד בהתלבשות עד שבא אל המעשה החיצוניו'. וזהו דוקא בעת הבנין אבל לאחר שפועל מעשה הבנין הרי פועל המעשה קודמת לבא ולעלות לפני המח' ולפני הרצון ושכל כו'. וכך יובן הנמשל דסוף מעשה בהעלאת הבירורים הרי עולה בתחלה לפני המח' כו' וד"ל). וזהו שהזכיר בפ' שניה מצות תפילין וקשרתם קודם ולמדתם דתורה כו', כי בחי' הבירורי' דעשי' קודם בחי' הבירור דיצי' שהוא בחי' הבירור דתורה כי תחלה מתברר עשי' ואח"כ יצי' ואח"כ בריאה כו', ובחי' הבירור דיצי' ובריאה היינו מצות ת"ת בדיבור ודברת בם כידוע55 שהמשנה ביצי' להבדיל בדיבור לומר זה כשר וטהור כו' שיוכל להתעלות וליכלל באחד כו' וזה פסול וטמא כו' ולא יעלה למעלה וטמא טמא יקרא להתרחק כו', והוא בחי' המדות שביצי' כידוע. והתלמוד בבריאה בבחי' טעמי' וסברות של פלפול קושיות ותירוצים כו', הוא בחי' בירור דבריאה שהוא בחכ' שלמעלה מן המדות כידוע שע"י קושיו' הוא בחי' ההסתר דקליפה להסתיר אור ההלכה האמיתית, וזהו56 שהי' האריז"ל57 מזיע כשמקשה קושי' כדי לשבר הקליפות כמ"ש בכתבי האריז"ל), וכשמתרץ הקושי' ה"ז בחי' בירור להסתר דקליפה דחכ' דבריאה ונק' ליבון הלכתא שאין לה הסתר וחושך עוד כו'. ובזמן58 עיקבות משיחא עיקר הבירור הוא בבחי' העשי' כידוע בענין ועמדו59 רגליו כו' דמטי60 רגלין ברגלין (בחי' נה"י דז"א בנה"י דנוק' שהוא בחי' בירור דעשי'. אך זהו

הערות

  1. 55. כידוע שהמשנה ביצירה. . והתלמוד בבריאה : שער המצוות וטעהמ"צ פ' ואתחנן. פע"ח שער הנהגת הלמוד. וראה ת"ז בהקדמה (יד, א). תניא פ"מ בהגה"ה אחרונה. אגה"ק סכ"ו. תו"א ר"פ שמות. ובכ"מ.
  2. 56. וזהו שהי' האריז"ל מזיע כשמקשה קושי' : ראה כתהאריז"ל הנסמן לעיל.
  3. 57. האריז"ל) : כ"ה בהכת"י. וחסר התחלת המוסגר.
  4. 58. ובזמן עיקבות משיחא. . בבחי' העשי' : ראה אגה"ק ס"ט.
  5. 59. ועמדו רגליו : זכרי' יד, ד. וראה זח"ב רנח, א (ומק"מ שם). אוה"ת נ"ך ע' תקכא. סה"מ מלוקט ח"א ע' קה.
  6. 60. דמטי רגלין ברגלין : ראה זח"ב שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.